ביבריה~ פרק 3.

"א…אתה מ..מה?!" סנדרה הזדעזעה.
"בחיי נסיכה את עושה את זה קשה יותר ממה שזה צריך להיות, אני מלאך שנפל המשימה שלי היא לשמור עלייך מה שעושה אותי מלאך שומר מה שאומר שאם אני אמלא את התפקיד שלי כראוי אני אזכה להדזמנות שנייה, כלומר אני אוכל לחזור לשמיים. כן אני מודה שאני התחזיתי לרוח, סליחה פשוט לא עמדתי בפיתוי להפחיד אותך." גיחך ליאו.
"זאת אומרת שאני יכולה לבעוט בך, ואתה תרגיש את זה?" שאלה סנדרה ומזווית פיה ביצבץ לו חיוך זדוני.
"פחות או יותר….אבל מה את-" התחיל ליאו לומר כשלפתע סנדרה בעטה בו.
"נקמה היא הדבר הכי מתוק שאני מכירה." חייכה סנדרה חיוך מרושע.
"יצא לך משהו טוב מזה?!" אמר ליאו וקילל בשקט.
"מה הכעסתי אותך?" אמרה סנדרה ומצמצה בעינייה החומות הגדולות. ליאו פשוט נמס למראה המבט שלה והוא התרכך במקצת. "לא נסיכה, הכל בסדר זה הגיע לי…" חייך ליאו. ולרגע היה נדמה לסנדרה שהיא רואה בעיניו זיק של תשוקה. 'אני רק מדמיינת את זה…' אמרה לעצמה. "טוב אם אתה מלאך שנפל…איך זה שרק אני רואה אותך?" שאלה סנדרה.
"או…אני פשוט שולט במחשבות של אנשים, מכניס לשם תמונות לא אמיתיות בקיצור אני יכול לגרום להם להאמין בכל דבר כולל בכך שאני לא נמצא." אמר ליאו.
"אני לא מאמינה גם עם המוח שלי התעסקת עם כך?" שאלה סנדרה בחיוך עצבני.
"רק כך יכולתי לגרום לך להאמין שאני רוח." צחק ליאו. 'גרר למה אני?!' צעקה סנדרה במחשבותיה.
"אז…מחר היום הגדול שלך…מה את הולכת לעשות בקשר לזה?" שאל ליאו בנימה רצינית הפעם.
"כלום..אני מניחה שזהו זה, פנימיית החלומות שלי נמצאת בהישג יד." אמרה סנדרה בנימה חולמנית.
"את באמת משהו מיוחד נסיכה…" אמר ליאו.