"פיצול אישיות"- פרק 4

מה שקרה באותה מעלית יהיה קשה להסביר וגם אם אצליח, הסיכוי שמישהו יאמין לי קטן, בעיקר לא רוני אין סיכוי שהיא תאמין לזה.

אז נתקענו במעלית, ואני כהרגלי נלחצתי.
"דנה הכל יהיה בסדר"
"אני יודעת אבל זה לא נעים ואני עוד עם מישהו שהכרתי לפני דקה"
"דנה, זאת יכולה להיות ההזדמנות שלך לדבר איתו"
"על מה?"
"כל דבר, לא משנה!"

"אז איתן" אמרתי, "בן כמה אתה?"
"20.. אני בצבא כבר שנתיים"
"ואו אז נשארה לך רק שנה?"
"למעשה שלוש, חתמתי קבע לשנתיים שנים אחרי השירות הסדיר"
"אה.. נשמע מעצבן"
"האמת שלא.."
"חברה..?"
"מה?"
( "דנה את פשוט מטומטמת, מי שואל שאלה כזאת?!")
"נו התכוונתי יש לך חברה?"
"לא לא.. הייתה .. נפרדנו לפני חודש ויומיים"
"ויומיים? נשמע מדויק ממש"
"אני יודע.. היא הייתה פשוט .. את יודעת. כזאת שממש אהבתי.. היא נפרדה ממני"
"אוי מצטערת לשמוע"
"זה בסדר לא קרה כלום… לא היה- יש חבר?"
"לא.. לשניהם"
"הו ואו, בת כמה את?"
"18" אמרתי ונאנחתי.
"נחמד ועוד לא היה לך חבר? כאילו לא נחמד אבל את יודעת למה התכוונתי…"
"לא האמת שלא" אמרתי לאיתן.
"אני חושב שזה ממש יפה שעוד יש כאלו שהן בנות 18 ועוד לא נכנסו לכל העסק המטופש הזה שנקרא אהבה"
"אתה באמת חושב ככה או שזאת דרך הניחומים שלך?"
"שניהם" הוא חייך. "אבל אני באמת חושב ככה" אח"כ הוסיף.

התעייפתי מלעמוד והתיישבתי על רצפת המעלית, איתן לא חשב פעמיים והתיישב מיד אחרי, כמה משעשע חשבתי לעצמי. רק התחלתי לנסות לחפש חבר אני כבר מוצאת כמה אופציות.
אבל רגע, איתן עוד לא אופציה.. או ש.. כן?
"דנה בטח שהוא אופציה!"
"לא נו.. הוא בן 20 הוא בצבא מלא זמן, ואני את החבר שלי רוצה לראות יותר מלא יודעת כמה פעמים אבל בטח יותר ממה שהוא יוכל."
"דווקא זה ישמור על יציבות הקשר שלכם.."
"שטויות"
"את באמת חושבת ככה?"
"לא יודעת"

איתן, אחרי כמה דקות של שקט ואני עם ההרהורים שלי בעצמי החליט לא לשתוק.
"אז מה.. אף פעם גם לא התנשקת?"
"אממ סוג של… כן.. אפשר לומר"
"אפשר לומר ,.. כן או לא?"
"אוף נו מה אתה מציק, לא!" התעצבנתי עליו, שיניח לזה.
"מה לא?"
"לא התנשקתי"
"מה את מתעצבנת?"
"לא מתעצבנת" שיקרתי לו.