זאבי המוות – פרק 1
פרק 1 – זאב אחד השאר כרגע לא
ג'ון אחז בסכין, היה לו משעמם והדבר היחיד שחשב עליו הוא הסכין.
, אבל הסכין נפל מידו, זאב עמד מולו ובאותו הרגע הבין, עוקבים אחריו , ג'ון התחיל לרוץ, הזאב עדיין עקב אחריו, ג'ון ידע שיצטרך לחכות עד שיוכל להגיע למקום בטוח,
פחות או יותר חשב, הוא שנא את מקום מגורו,אם אפשר לקרוא לזה כך, בית היתומים ריצ'ל.
ג'ון עצר הוא לא ראה את הזאב, אבל כאשר ראה זוג עיניים ירוקות הבין מיד ,
הזאב כאן, הוא יצא ממחבואו מאחורי העץ והמשיך לרוץ, הוא ידע שעוד מטרים ספורים יגיע לבית
ריצ'ל, הוא לקח את הדבר הראשון שמצא בכיסו,בחשיבה שהזאב מטומטם בלי לשים לב הוא שלף מחברת שכתוב עליה "מר גריטון המורה הכי טוב!" גון חשב באותו רגע מה עוד מחדירים לו לכיס?
אבל לאחר כמה שניות נזכר למה הוא הוציא אותה אז אמר "לא את זה!!! , לכן הוציא נייר טואלט שאותו זרק לכיוון אחד ורץ לכיוון האחר, המוכר, של בית ריצ'ל…
הוא לא היה בטוח אם רעיונו עבד או שהזאב לא מטומטם כמו שחשב,
לאחר שראה את העיניים הירוקות הבין שטעה.
הוא רץ שוב, הוא רץ במהירות שאף בן אדם כמעט לא יכול לרוץ בה,
הוא ידע שכבר יהרגו אותו או במקרה הטוב ישימו אותו בבידוד כאשר יגיע לריצ'ל , אם הוא בכלל
יגיע אי פעם. בזמן הריצה ראה בניין שאם ימשיך כך יגיע אליו בעוד 10 ק"מ, הוא קווה שזה בית ריצ'ל
אבל לאחר זמן קצר הבין שזה לא. הוא הגיע לבניין והבין שזה ביתו של פיטר ,חברו כאשר הם משתחררים
ולמזלו זה היה אחד הימים האלה והוא כבר דפק על דלתו של הבית.
כאשר נפתחה הדלת הוא ראה את פיטר וביקש ממנו להיות בביתו עד הבוקר, כאשר פיטר הסכים
הלך ג'ון לחדרו הזמני.
תגובות (5)
הרעיון מעולה, רק הכתיבה לא ממש ברורה. יש יותר מדי פסיקים והמשפטים ממש ארוכים אז קצת לא הבנתי חלק מהדברים… אבל הרעיון ממש ממש טוב :)
אני מסכימה. הסיפור טיפה עמוס. אבל, אף אחד לא מושלם נכון?!
CATMIO
הרעיון נחמד אבל המשפטים באמת קצת עמוסים
וגדושים במידע שאפשר לפרוש על גבי לפחות 2 פרקים…..
אורי
תקנתי, אני מקווה שזה בסדר
(אורי אני יודעת שכאשר את תחזרי הביתה ותסתכלי תגידי שאני דפוקה)
מאוד יפה! אבל את צריכה לעבוד על הפסיקים והנקודות.
עברתי על הסיפורים שלך ושמתי לב שלפעמים את שמה פסיק במקודם נקודה, וזה הופך את הסיפור לעמוס מדי.
אם תקשיבי לעצתי ותתקני, אני בטוחה שהסיפור יהיה מושלם.
ממני,
תאיליה