חוקי הזמן השבורים / 3

עמד מולנו דרקון .
לין פערה את עינייה לרווחה בעודה מושיטה את ידה קדימה , אבל אני רק מצמצמת את עיניי
ושואלת את עצמי אולי זה צעצוע ענקי של המלך אתר .
הוא היה ענק ומפואר , כמו הארמון בו היינו . אבל לא באמת האמנתי שדרקונים היו קיימים הם
הרי האבות הקדומים של הדינזאורים , אבל קסומים .
" זהו הדרקון האגדי של קמלוט ," אמרה וסיליסה " אתר כלא אותו כאן כאיסור על קסם ." היא
הוסיפה , איזה מלך נחמד אני משארת שהוא באמת לא מבין איזה כוחות יש לו כהיותו מלך ,
הוא משתמש בהם לרעה . ואם לארתור יש כזה אבא אני לא מתפלא איך הוא כזה מגעיל יצא .
אם היה לי כזה אבא , לא הייתי הבן אדם שאני .
"בזכות הכוחות של וסיליסה ובזכות הכוחות שלכן נוכל להחזיר את הקסם אל הממלכה ולהוליך את
אתר מכס המלכות ," סליחה אתה אמרת הכוחות שלנו ?
" שלושת בעלי הדת הישנה צריכים להתאחד בשביל לנצח את הכישוף האפל , שלושת מכשפים
הגדולים מהחיים והמוות ." את המילה האחרונה הוא אמר עם כוח כזה עצום של אנרגיה שהרגשתי
אותו בכול הגוף .
" שלושת המכשפים התפצלו לשלוש זמנים שונים , המכשפה הראשונה זוהי מורגנה אחותה של
אתור , המכשפה השנייה היא וסיליסה והמכשף השלישי זהו מרלין . האב הקדום שלכן בנות .
מר ולין , שנכם צאצאים של המכשף הגדול מכול בעבר , המכשף מרלין ."
ואו זה סוג החדשות שלא ציפתי אליהם , אני ולין צאצאיות של המכשף הגדול מרלין , כמה סיפורים
שמעתי עליו , כמה חזק הוא היה , כמה שהוא עזר במלחמה של ארתור ושמרלין היה האחראי
על החרב אקסקליבר .
אז אם הבנתי נכון , שלושת הזמנים של המכשפים מהדת הישנה הם , המאה ה-5 , המאה ה-15
והמאה ה-21 .
" לשתכן יש כוחות כישוף גדולים , מר את חצי הכישוף של לחשים , ושליטה בדברים ולין היא צופה .
רואה את העתיד , רואה דברים שאף בן אנוש רגיל לא יכול לראותם . יש לכן יעוד ."
יעוד ?
הייתי מבולבלת , לין יחד איתי לא הבינה על מה הוא מדבר . אני מאמינה בכך שלין היא צופה אבל
איני מאמינה שיש לי כוחות כישוף , שליטה ביסודות או שינויים מהרמה של הכוחות של מרלין .
אולי כול הדברים שהייתי עושה בבאר שבע היו רק אשליות , הזימון רוחות זה דבר קל אם יודעים
מה עושים והכשפים שהייתי לומדת לא באמת היו כשפים הם סתם היו מילים שעזרו לי להפחיד
את כול הפרחות והערסים שהתקרבו אלי . לא היה אכפת לי שהיו קוראים לי פריקית או גותית זה
לגמרה לא עיניין לי תתחת .
" הייעוד של שתכן הוא לשמור על הנסיך ארתור מפניי המוות עצמו . אתן תתרגלו את הכוחות שלכן
בעזרת וסיליסה ובעזרת כשפים אחרים שגרים בקמלוט בשעות הלילה , תצטרכו להיות ערניות
בשביל לשמור עליו עד שהוא יקבל על עצמו את המלכות וזה יקרה בעוד חודשיים ," זאת אומרת
שנצטרך להשאר חודשיים בזמן הזה בזמן שאני לומדת קסם וכישוף או לחזור בחזרה לבאר שבע
ולהמשיך בחיים הרגילים שלי .
" האם אתן מקבלות את האתגר ?" הוסיף הדרקון , לין צעדה קדימה לכיוון הצוק המוביל אל בור ללא
תחתית , מסתכלת על הדרקון ובוחנת אותו .
" כן ." היא אמרה , הדרקון האגדי הסב לכיווני את מבטו , שואל אותי האם אני מוכנה לקחת את
האתגר אבל אני לא בטוחה בכך . זה יכול להיות מסוכן אם אני לא יודעת איך לשלוט בזה ,
אני לא יכול לעמוד ליד ארתור ולהתנהג לידו כמו בת אצולה כמו וסיליסה . אני יותר מידי איך אומרים
את זה בצ"הל ' רעילה ' , תמיד משיגה את המטרות שלה .
במאה ה-5 אין שום טכנולוגיה מתקדמת , יהיה משעמם נורא . אבל משהו בעיניים של הדרקון
אומרות לי משהו .
" ממה נצטרך להיזהר ?" שאלתי , ידעתי שנצטרך להזהר ממשהו , הרי לא סתם אתר אסר על
קסם וכלא את הדרקון הזה תחת האדמות , במקום שלא נראה לעין , במקום תחת כיפת השמיים ,
במקום אפל וחשוך .
" כישוף וקסם אסורים בקמלוט במשך עשרים שנה , תצטרכו לחיות בצללים . לא לקחת קרדיט
על הצלות שלכן על הנסיך ארתור , לדאוג לכך שהקסם לעולם לא התגלה או שתעמדו למשפט מוות ."
איזה יופי , עכשיו גם ההצלחה של הנסיך תגרום לי למוות .
" או , אני מסכימה ." אמרתי בגאווה .
הדרקון הנהן ואם שמתי לב אז ראיתי אותו מחייך לשניה ואולי פחות , הוא פתח את פיו ונשף לכיוננו
אוויר קר , שהרגיש כמו רסיסי זכוכית שפוגעים בי .
" זהו מתנת השפה , כול מה שאנשי קמלוט יאמרו לכם תשמעו זאת בעברית וכאשר תענו להם
בעברית זה ישמע להם בשפה העתיקה . מר ולין שתכן בנות החסות של וסיליסה שהיא רופאת
הממלכה וחברה קרובה של המלך . אתן חלק מהמלוכה זאת אומרת שאתן כמעט תהיו עשרים
וארבע שעות יחד עם הנסיך זה כולל ארוחות ."
" אם אני יגרום לו להיחנק לשניה בזמן הארוחה , זה יהיה שווה לראות זאת לא ?" צחקתי , את
הנסיך הזה צריך ללמד קצת נימוסים , הדרקון צחק אבל לין תקעה בי את מבטה והנידה את
ראשה לשלילה , טוב , טוב מה את לוקחת את זה כול כך רציני אישה .
" כן . אבל אסור לך ." אני הבנתי את זה .
" קדימה תצאו קצת לראות אור יום , וסיליסה תחזיר אתכן אל המאה שלכם לעשרים וארבע שעות
כדי לאסוף מספר דברים שבנות מפונקות כמוכן יצטרכו כדי לשרוד במאה הזאת ." או אתה כול כך
צודק , ברור שאני עומדת להביא סכין גילוח , בושם ואיפור קל .
וסיליסה הנהנה וקדה בפניי הדרקון האגדי , לין עשתה אחריה ושניהן הסתכלו עלי כדי שאני יעשה
זאת גם אבל אני פשוט לא נולדתי הילדה הטובה כמו לין . נולדתי מר-לין .

*
שעלינו במדרגות נתקלו באחד השומרים שירדו למטה כדי לשמור על החדר של הדרקון האגדי ,
הוא הסתכל עלינו " אני כול כך מצטער גברותיי ." הוא אמר בעברית , זה עובד . סוף סוף אנחנו
לא צריכות לשמור על שתיקה כמו שוסיליסה בקשה מאיתנו .
" אין שום בעיה ." עניתי לו .
יצאנו מהטירה וכבר הערב ירד , איזה יופי רצינו לצאת את האור ויצאנו אל החושך כמה שזה
נוח מצידם , וסיליסה התחילה ללכת שוב לכיוון הארמון ואנחנו בעקבותיה .
" מאתה והלאה השמות שלכן יהיו מראיינה ולינדה ברור ? השעה עכשיו לארוחה , אני יצטרך
לוותר על הארוחה כדי שאני יכול להחזרכם לבית למשך עשרים וארבע שעות ולאחר מכן אני
רוצה לראותכן במקום הזה , ברור ?"
" ברור ." אמרנו בקול אחד .
השומרים שעמדו מחוץ לדלתות של חדר האוכל פתחו לנו אותם ברעש חזק ובחריקה , מולנו
עמד שולחן גדול וארוך שעשרים או שלושים אנשים יכולים לשבת בו . המלך ישב בראש השולחן
ומשני צדדיו ישב נער שזהו הנסיך ארתור ומורגנה שזוהי המכשפה השלישית בדת הישנה . אותה
אנחנו צריכים בשביל לסגור את המעגל . הכישוף האפל , כישוף האור וכישוף הזמן .
מורגנה הייתה בעלת שיער כהה מתולתל עם עיניים ירוקות והנסיך ארתור היה בעל שיער קצוץ
בצבע זהב פלטינה עם עיניים כחולות בוהקות .
וסיליסה קדה קידה ואני ולין קדו אחריה , אני לגמרה לא רציתי לעשות זאת , להסתכל בעיניים
השחצניות של הנסיך , בעיניים המרושעות של המלך ובעיניים הרעילות של מורגנה .
" הרשו לי להציג לפניכם את אחיונתי, מראיינה ולינדה . הן הגיעו ממלכה אחרת , ממלכת הקודש
' ראונליט ' אשר לא כלולה באלביון . החוקים שלהם שונים אז אני מצטערות אם אחיונתי יעברו
בשבועיים הראשונים על החוקים ." אמרה וסיליסה .
" מקובל ." הודה המלך אתר .
" ואני מצטערת לומר שהיום אנחנו לא נשב בארוחה , הן עברו מסע קשה להגיע לכאן אז הן
ילכו לישון ." המלך הנהן וברך אותנו ללילה טוב , ברכנו אותו בחזרה וקדנו קידה . הקידות
האלו נמאסו עלי , הן כבר עושות לי סחרחורת .
לאחר שיצאנו מהארמון וסיליסה החזירה אותנו לזמן שלנו וישר נחטתי על המיטה שלי .