השומרים – פרק 1

הרחובות היו שקטים. הם היו די חשוכים – השעה הייתה שלוש לפנות בוקר בלבד – אבל היא המשיכה ללכת בשקט כשחיוך קטן מרוח על פניה. היא חדשה פה, והולכת להתחיל תיכון בקרוב, איך היא יכולה שלא להתרגש?
'כן, גם אנש- יצורים,' תקנה את עצמה במחשבותיה. 'כמוני מתרגשים מדברים כאלה…' המשיכה במחשבתה. היה קריר, והרוח הקרה פגעה בעורה תחת החולצה מהבד הדק. חולצה עם שרוולים מתרחבים ומתנופפים, ארוכה כמו טוניקה עם גופה הקטן, צבעה ורוד עדין. מכנס הג'ינס הפשוט שלה היה לגמרי פשוט, ושערה הלבן עם הגוונים הסגולים-לבנדריים הארוך והחלק, שהיה קל כחול ורק כמשי, היה כרגע בעל גוונים סגולים. זה אומר משהו. היא עצרה לרגע ובחנה את שערה בתדהמה. השיער סאקורה החליף צבעים, חזה את העתיד. סגול זה צבע רע. זה אומר שהולך לקרות משהו רע. היא השתנקה. פנס הרחוב הצהוב לידה הבהב כשלוש פעמים ולפתע התנפץ בקול נוראי שגרם לסאקורה ליפול על הברכיים ולהצמיד את ידיה לאוזניה. אבל הדבר המוזר היה שהיא היחידה ששמה לב שקרה משהו.
לפתע קפץ משהו אל מאחוריה.
היא שמעה את קול הטלפיים נוגעים ברצפה, את הקול שהגיע במקום התרסקות. היא הסתובבה במהרה, והדבר קפץ עליה. זה היה שד, הוא היה שילוב מעוות בין נחש למין חיה ענקית, עם 6 רגליים וטפרים חדים כסכיני בשר. הפרצוף שלו היה כמו פרצוף של נמר, אבל העיניים, השיניים, הלחשוש והעור – נחשיים. עור נחש מקשקשים צהובים עם חברבורות שחורות מוזרות. היו ליצור כנפיים ארוכות מאוד, עם טפרים עליהם, והן היו מצופות בעור הנחש הנורא. היא ראתה את הציפורניים מתקרבות לגרונה. היא הרגישה איך במהרה הכנפיים השקופות הגדולות והמפוארות שלה יצאו החוצה. היא זכרה שבכל פעם שהיא פחדה והלב שלה פעם בקצב מסוים, הן היו יוצאות. כמו כשלא הכינה שיעורים ולא ספרה למורה. למזלה, הן שקופות והספיקה להעלים אותן בזמן – היא למדה להרגיע את עצמה. בכנפיים שלה הופיעו ניצוצות חשמל, ניצוצות כחולים זוהרים כאלה. החשמל לא פגע בה. היא העבירה את אצבעות ידה הימנית על הכנף. היד שלה העלתה גצים וניצוצות, אבל היא לא הרגישה כלום. החשמל עבר בעיניים שלה, היא ראתה הכל מואר יותר, חד יותר. היא ראתה את העיניים של היצור יותר בבירור.
'שיט…' חשבה לעצמה. רק מלהביט בהן היא רצתה לקרוס בפחד. אבל הזרם בידיה תמרן אותה. היא עפה אל מעל היצור במהירות. לרוע מזלה, הוא היה מהיר כמוה, והיא נחתה על גבו – מוקפת בסכינים נוראיות מסביבה. היא דחפה את ידיה לתוך הקשקשים. הקשקשים היו קשים ומעט שמנוניים. היא ראתה את הגצים עוברים בקשקשים שלו. היא הרגישה איך חלק מהשרירים שלו רפו בחוסר אונים, איך הוא החל להתקרב לקרקע. היא זימנה את כל החשמל שהצליחה לזמן מהפנס הקרוב. היא הרגישה חזקה יותר מאי פעם, והעבירה את כולו ליצור. היצור לא יכל לעמוד בזה. הוא קרס, והיא שמעה את ליבו השחור מפסיק לפעום.
"מרשים מאוד. פיה בת 14 חיסלה שד כזה בלי למות." אמר קול נשי צעיר, מתוק בצורה מסוימת. היא הספיקה לראות נערה שעורה כל כך חיוור שהוא בלט בחשיכה ושערה שחור כליל, חלק, ארוך ופרוע עפ פוני על הצד שמסתיר את עין שמאל. עינה השחורה היפהפייה נצצה כמו יהלום, בצורה מוזרה מאוד. סאקורה הרגישה ידיים חזקות מאחוריה כשהיא קרסה על הנער בעל העור בצבע השוקו הברזילאי הבהיר, ושיער השוקולד הפרוע. ואז העולם החשיך בשביל סאקורה.