הפכים- פרק 21-

עברו כמה ימים שלא שמעתי מאסי. לא ידעתי כל כך את מי לשאול לגביו, כי לא ידעתי מי חבר שלו יותר ומי חבר של עמיחי יותר. "דנה" קראתי לה בסוף היום. "מה?" היא שאלה. "את שמעת במקרה משהו על אסי?" שאלתי בעדינות. "את זאת שאמורה לדעת על אסי דברים, לא?" היא שאלה בחצי חיוך. "לא שמעתי ממנו כבר כמה ימים.." אמרתי. "אה, אוי" היא מלמלה. "טוב, עזבי, כשהוא ירצה לדבר הוא ידבר" אמרתי ונכנסתי למכונית שלי.
באמצע הלילה של שישי, הפלאפון שלי צלצל. פתחתי עיניים באיטיות ועניתי. "הלו.." מלמלתי. "חדשה" שמעתי את הקול של אסי. "אסי" נשמתי להקלה. חשבתי שכבר קרה לו משהו. "איפה אתה?" שאלתי. "בכלא" הוא אמר. "מה?" שאלתי בתדהמה. "את יכולה לבוא לכלא הדרים?" הוא שאל. "מה? מתי?" שאלתי. "כמה שיותר מהר" הוא אמר. "גבר, נגמר לך הזמן" שמעתי קול של מישהו. "אני צריך אותך, בבקשה תבואי" הוא אמר במהירות, והשיחה התנתקה. מה הולך כאן. החלפתי רק את החולצה של הפיג'מה, לא היה לי כוח להחליף את המכנס הקצר, ונסעתי לשם. אני לא מאמינה שעשיתי את זה, אבל נסעתי לשם.
נכנסתי לשם, וביקשתי לדבר עם אסי אלמקייס. "מכאן, בבקשה" אחת הפקידות אמרה וליוותה אותי לחדר שקט. התיישבתי שם, וחיכיתי לו. "יש לכם כרבע שעה" שמעתי קול של גבר, שדחף את אסי לבפנים. "מה עשית?!" שאלתי בדאגה. "זה לא רציני, מחר אני משתחרר" הוא אמר. לא היו לי מילים. קמתי וחיבקתי אותו. "מה קרה? אני לא מת" הוא אמר בחצי חיוך והתנתק ממני. "אתה לא מבין כמה דאגתי לך, דפוק" אמרתי ונתתי לו מכה בחזה. "הופה, מרביצה לי?" הוא שאל בחיוך. "איך אתה יכול לחייך כשאתה בבית סוהר?" שאלתי בתדהמה. "אל תילחצי, לא עשיתי כלום" הוא אמר. "באמת?" שאלתי בזלזול. "כן, באמת" הוא אמר בחיוך. "די כבר לחייך!" אמרתי בעצבנות, התאפקתי לא לחייך. הוא צחק והחזיק בפניי. "די להיות כזאת" הוא אמר. "ככה אני" אמרתי בשקט. "ואם זה לא טוב לך, המיטה שלי תשמח לקבל אותי בחזרה" אמרתי בעצבנות. "אח.. איך בא לי להיכנס בך עכשיו" הוא מלמל. "תפסיקי לשגע אותי, אני לא צריך גם בעיות איתך על הראש" הוא אמר. "אז תסביר לי מה אתה עושה פה. אני חשבתי שאתה יצאת מז.." הוא נישק אותי.
"כדאי שתזדרזו" מישהו נכנס לחדר, ומייד סגר אותה. כנראה הם צופים בנו. אסי התנתק משפתיי. "אני צריך טובה" הוא אמר. "איזה סוג של טובה?" שאלתי. "יאיר. אני צריך שתשגיחי עליו כשיוחאי הולך לאיזה פגישה. אין לי על מי לסמוך חוץ מעלייך" הוא אמר. הסתכלתי על עיניו המתחננות. המבט הזה, אלוהים. "מזמן לא עשיתי בייביסיטר" אמרתי בחצי חיוך. "את לא מבינה כמה אני שמח שיש לי אותך" הוא אמר. חייכתי והשפלתי מבט. הוא הרים את פניי. "אל תורידי את הפנים למטה, תסתכלי לי בעיניים" הוא אמר. "את חשובה לי" הוא אמר בשקט. אז תגיד כבר שאתה אוהב אותי! כל כך קשה להגיד את זה? "כמה אני חשובה לך?" שאלתי בחצי חיוך. הוא חייך. "הייתי שמח להראות לך, אבל יש כאן מצלמות, ולא בא לי לתת לשומרים פה קצת פורנו" הוא אמר. הסמקתי. "יוחאי יתקשר אלייך ויגיד לך בצהריים לבוא. אני אבוא כמה שיותר מהר" הוא אמר והתרחק ממני קצת. "אסי" אמרתי בשקט. "מה?" הוא שאל. "מה אתה.." ניסיתי לשאול, ולא מצאתי את המילים. "מה?" הוא שאל שוב. מישהו פתח את הדלת. "נגמר הזמן, את צריכה לצאת" הבחור המלחיץ אמר. "חכה שנייה, היא רצתה להגיד משהו" אסי אמר. "אין אפשרות כזו" הוא אמר והחזיק בידי. "אני אראה אותך מחר" אמרתי לו. הוא התחיל להגיד משהו, אבל הבחור כבר סגר את הדלת. "לילה טוב" הוא אמר. "לילה טוב" מלמלתי והלכתי משם.