להישאר ? פרק 13

⦁ צלצול . " יש לנו עד שיעור אחרי ההפסקה אז לא להתחרק " אמרה המורה ויצאה בחינניות מהכיתה "היא בטוח תאחר " אמרה דיאנה בחיוך והתיישבה על השולחן של רובי שישבה ליד קיילר " כן סביר להניח שזה היקרה היא בטח נפגשת עם קאאאאי " אמרה קיילר ומשכה את שמו של המורה הקשוח שלהם לספורט הבנות צחקקו .מזווית עינה רובי הבחינה ברוז מרקינה את רושה על השולחן לפני לאחר שתחבה לאוזניה אוזנייות לבנות .ובכריסטינה שיוצאת מהכיתה " שאן היא הולכת ?" שאלה רובי בלחש כאילו פוחדת שכריס תשמע אותה "היא בטח הולכת לעשן או משהו " אמרה דיאנה יותר רצינית " מה ?? היא מעשנת ?" שאלה המומה כריסטינה הייתה ילדה שקטה ונעימת שלא נראה עליה אפילו סימן לכך שהיא מעשנת. " היא אומרת שזה מרגיעה אותה יש לה הרבה לחצים " אמרה קיילר בלחש " כמו מה? היא בסך הכל בת 16 " שאלה רובי ולא שמה שב שהגבירה מעט את קולה " היא ואחיה ,אנדריאן , טוב.. הם יתומים יש להם איזו מילגה או משהו והיא מרגישה צורך תמידי לגונן עליו . כלומר הוא לא בדיוק מופרע אבל הוא מסתבח לפעמין ואין לה משהו אחר שידאג לו אז היא מקבלת אחריות מלאה על מעשיו ". רובי הרגישה רע .כך גם דילן מרגיש זה בטח משגע אותו שאני נכנסת לצרות , חשבה בליבה . שוב צלצול ההפסקה נגמרה כריס נכנסה לכיתה כמה שניות לפני המורה כשהבחינה בכך שרובי מסתכלת עליה חייכה עליה וישבה במקומה ליד דיאנה .
⦁ השיעור נגמר ורובי הפכה את הסקיצה הראשונית שלה לשירטוט מפורט .המורה המרה שהוא יראה ממש טוב כשהיא תתחיל לתפור לרובי היה קשה להאמין שזה נכון אבל היא חיכה בהסכמה .השיעור הבאה היה שיעור מוזיקה ורובי הרגישה שכל הגוף שלה כואב ושהיא לא מסוגלת להישאר בכיתה " סליחה רן אמ.. אני ממש לא מרגיישה טוב זה יהיה בסדר עם אני אלך הביתה " שאלה את המורה החתיך למוזיקה .הוא חייך בהבנה " ברור בכל מקרה יש לך כישרון טבעי על התופים אבל זה לא אומר שאת צריכה להפסיק להתאמן " היא חייכה אילה לקחה את התיק שלה ויצאה מהכיתה בחוץ היה חם מהרגיל ועד שרובי הגיעה למגורי הבנות עיגולי זיעה קטנים התחילו להיבצר על מיצחה .
⦁ כשנכנסה לחדר חלצה את נעלייה ונכנסה להתקלח .כשיצאה לבשה מכנס קצר וחולצת טריקו שחורה ונשכבה על המיטתה .היא בהתה בתיקרה כמה דקות ואחר כך הסבה את מבתה אל החלון הגדול שהשקיף על רחבת הדשה והספריה .לוק בטח נמצה שם עכשיו ,חשבה וחייכה .לפתע שמעה קול רחיקה מצמרר היא קמה מעיד וכמעט הטיחה את ראשה בתקרה .היא סקרה את החדר ,שולחן נמוך ליד ספה ששעונה על החלון הגדול ,המיטה הגדולה של קים שבכל צק שלה יש שידה קטנה ,ארונית ארוכה שעונה על הקיר עם דלת חדר האמבטיה .דלת הרניסה לחדר הייתה סגורה . בטח סתם דימיינתי ,חשבה ."רובי " נישמה קול אדיש ומצמרר .רובי נשמה עמוק וספרה עד עשר בלב .משהו בטח מותח אותי זה הכל ,נשתה להרגיעה את עצמה "אני רואה שאת מאושרת כאן " אמר הקול שנשמה כאילו מגיע מכל פינות החדר בבת אחת "אני שמח שאת מאושרת אבל זה לא ישאר ככה חכי ותראי "אמר הקול שעכשיו נשמע מוכר בצורה מתרידה כאילו שמעה אותו לפני שנים רבות "את עד תראי האושר שלך לא יכול להישאר לנצח " אמר הקול וגיחוך נשמע עכשיו .אני חייבת לעוף מיפה קים בטח תוכל לעזור לי , חשבה ונסתה להעלים את המחשבה שהיא מתחרפנת .