כל כך קשה לשמור על הכללים-פרק ראשון
החושך ירד לפני שעה
אבל אני כבר הייתי בתנועה
אני הייתי סוג של חיית לילה
ואני לא מדברת על כך
שאני אדם של מסיבות
לא,
אני מדברת על כך
שהלילה הוא הזמן היחיד
בו אני יכולה לעבור ממקום למקום
בלי לעורר הרבה שאלות
הורדתי את השיכמיה
מן פני מכוון שכבר הייתי רחוקה מספיק
מן העיר ובאזור זה כמעט לא היו
יצורים קסומים
הסתכלתי סביבי וראיתי שלט
ועליו כתוב שהעיר הבא במרחוק
של יותר ממאה ק"מ
צפונה
ואני יודעת מה אתם חושבים איך יכולה
נערה רגילה לעבור את המרחק הזה
בלילה אחד ?
הובכן מעולם לא אמרתי שאני עומדת ללכת
את המרחק הזה.
אני יודעת שאמרתי לכם שאין לי כוחות
זה נכון
אבל מעולם לא אמרתי שאיני יכולה להישתמש בפריטים קסומים
וכאן היה אחד בדיוק כזה ידעתי שהוא בסיבה הייתי צריכה
רק ללכת עוד מעט צפונה ידעתי שזה פריט חזק וישן משום
שהאנרגיה שלו הגיע עד כאן המשכתי ללכת עד אשר
הגעתי אל עץ עתיק הוא היה בערך בגובבה של בניין בגובה של 30 קומות
והיה עבה במיוחד יכולתי ממש להרגיש את האנרגיה מנסה לעצור אותי מלגעת בעץ
אך דבר לא יעצור אותי מכוון שאני יודעת שכבר משכתי את תשומת הלב של
היצורים העל טבעים במקום הזה וידעתי שאין לי עוד הרבה זמן לפני שהם יתחילו לרגל אחריי
הנחתי את ידי על העץ והרגשתי
כיצד כל גופי עולה באש ידעתי כי הוא אינו באמת עולה באש אך התחושה כמעט גרמה לי
לעזוב את העץ אך ידעתי כי אם אעשה זאת אני אאבוד לנצח ואתקע
בתור פריט קסום, כן אני
מנסה להגיד שכול הפריטים הללו הם רוב הזמן אנשים או יצורים חיים
שפשוט איבדו אחיזה
ולכן לא העזתי לעזוב את ידי עד אשר העולם הפסיק להסתובב
ותחושת השריפה שחכה
רק אז העזתי לפקוח עיניים ולראות לאן הגעתי
וכאשר עשיתי זאת אני הצטערתי כול כך
אתם מבינים הפריטים הקסומים הללו אינם מדוייקים ואים לדעת לאין
הם יובילו אותך פעם הגעתי לאיטליה,
אך, איטליה ביליתי שם מספר ימים והם היו מהמדהימים ביותר
ועכשיו די הצטערתי שלא בחרתי ללכת ברגל לעיר ההיא
מכוון שאני חזרתי למקום השנוא עליי ביותר
חזרתי למקום בו משפחתי גרה
תגובות (1)
נשמע מעניין חח