מתי תבין שאני אוהבת אותך ?! – פרק 13 ❤

״היי״ אמר והתיישב לצד אימו, מולי. השפלתי את מבטי, והרגשתי איך עינייו סוקרות אותי. הרמתי את מבטי והוא קלט זאת וסיבב את מבטו לאימי, מדבר איתה על רותם. מה שגרם לי לגחך…
שיערו השחור היה פרוע, כמו תמיד. עינייו הזהובות, הירוקות והכחולות נצצו מאושר. שפתיו האדומות והבשרניות נעו ללא הפסקה. חזהו עלה וירד עם כל צחוק מתגלגל הנפלט מפיו. הוא לבש טריקו פולו לבנה וג׳ינס שחור. את הנעליים עוד לא ראיתי. אך את ריח הבושם המשכר שלו הרחתי עד אליי…
״שלום, מה תרצו להזמין ?״ קול המלצרית קטעה את מחשבותיי.
״מממ… אני רוצה פסטה עם עגבניות..״ מלמלה אימי והמלצרית רשמה זאת.
״גם אני״ אמרו ביחד דניאל ואופק. מה שגרם לנו לצחוק.
״אמא, אני אוסה פטיות !״ אמרה רותם בקולה החמוד.
״אתם יכולים להכין לה גם צלחת קטנה עם פטריות ומעט תפוחי אדמה ?״ שאלה אימי את המלצרית שלבשה גופיה שחורה צמודה, שלא הסתירה את החזיה הורודה ששמה. שורט שחור צמוד וקצר, כמו תחתונים. שפתייה העבות היו משוכות באודם ורוד זוהר. מה אני יגיד… פרחה..
״ברור ! ומה את רוצה ?״ שאלה ופנתה אליי.
״מממ… מקרוני מוקרם״ אמרתי וגרמתי לאימי לצחוק.
״כל היום אוכלת את זה… תאכלי משהו אחר !״ אמרה והנידה את ראשה לשלילה. אני בתגובה, הוצאתי לה לשון וגיחכתי בשקט.
״מה אתה רוצה ?״ שאלה בקול פלרטטני ועפעפה בעפעפיה אל עבר תומר, מה שגרם לעצבים שלי לעלות.
״מממ… אני גם רוצה מקרוני מוקרם״ אמר וקרץ לי, וחזר להביט במלצרית החושפנית.
״בדרך…״ אמרה וקרצה לו והלכה משם, כשהיא מזיזה את ישבנה מצד לצד.
״איפה שתילך, יתחילו איתך, הא ?!״ שאלה אימו וגילגלה את עינייה.
״מה לעשות שאני מושך ?״ אמר והדגיש את המושך. הוא הביט לעברי ועשה לי גבות. אני בתגובה רק גילגלתי את עיניי.
״עדן מתוקה, אולי תספרי לנו קצת על עצמך ?״ שאלה דניאל בחיוך מתוק.
״אוקיי… אני עדן, בת 17, חיה בפנימייה, כן, במקרה גם הבן שלך שם״ אמרתי כשראיתי שהיא באה לפתוח את פיה.
״מה את אוהבת לעשות ?״ שאלה בקולה הרך.
״מממ… לקרוא, לצייר, לשיר, לרקוד, אוהבת תחיים, לטייל, הרפתקאות ! הכל מהכל..״ אמרתי בחיוך.
״ומה את שונאת… ?״ שאלה שוב.
״אנשים שחצנים״ אמרתי והפנתי את מבטי לתומר בהתגרות. הוא בתגובה שירבב את שפתיו ועשה פרצוף חמוץ. מה שגרם לי לרצות אותו יותר.
״בבקשה״ אמרה המלצרית והגישה לכל אחד את האוכל שלו. לפני שהיא הלכה היא קרצה לתומר והצביעה על הצלחת שלו.
״תודה״ מלמלתי בנימוס. הוא הרים פתק מתחת למזלג ופתח אותו. הוא התחיל לצחוק.
״מה קרה ?״ שאלה אימו וחטפה מידו את הפתק. ״אלוהים… בנות מתבגרות ! אני בחיים לא אבין…״ אמרה בצחקוק. הבנתי שהיא רשמה לו את מספר הפלאפון שלה.
״אל תדאגי אמא, היא ממש לא הטעם שלי…״ אמר וקימט את הפתק וזרק אותו לריצפה. אבן ירדה מליבי.
הארוחה עברה בצחוקים. האמא הגאון שלי, החליטה לעשות לי פאדיחות ולספר על ילדותי. הם גם דיברו על הברית של הבן דוד שלהם, הם הראו תמונות שלו… גילתי שאופק ממש חמוד. הוא מקובל, כמו אחיו… יש לו חברה בת 15… כל הארוחה תומר הגניב לי מבטים, מה שגרם לי להסמיק.
״את יכולה לבוא איתי רגע לבחוץ ?״ שאל אותי ברגע שביקשנו חשבון.
״כ..כן״ מלמלתי סמוקה.
״חמש דקות אנחנו מגיעים״ אמרה אימי בחיוך. אופק החזיק את רותם ועשה לה פרצופים, מה שגרם לכולם לצחוק. קמתי ממקומי והתהלכתי מאחורי תומר. יצאנו מהמסעדה, לאוויר החמים. אך הוא המשיך ללכת.
״לאן ?!״ שאלתי בבילבול. אך הוא לא ענה. הוא עצר בצד המסעדה, משם אף אחד לא ראה אותנו. הוא הצמיד אותי לקיר המסעדה והקריב את שפתיו לפניי.
״תפסיקי לשגע אותי..״ לחש ונשך את תנוך אוזני. גורם לכל חושיי להתעורר. שערותיי סמרו, וצמרמורת קלה עברה בגופי. עצמתי את עיניי, מתענגת על מגעו. ידיו תפסו במותניי, ושפתיו נישקו ברוך אך בתשוקה את צווארי החשוף. הוא עלה מעלה מעלה, נישק את הלחי השמאלית שלי, ועבר לימנית, דרך אפי הקטן. ידו עלתה מעלה מטה עד שהגיעה אל מקומה, על ישבני. הוא התנתק ממני וסקר את גופי, נושך את שפתו התחתונה. הוא השחיל את ידו מתחת לחצאית המנוקדת שלי, וחזר לתפוס בישבני. מה שגרם לליבי להחסיר פעימה. הוא התחיל לנשק את פי. לשונו ליקקה את שפתי התחתונה, ואני פתחתי מעט את פי. נותנת ללשונו לחקור אותו ביסודיות. נשימותיי ניהיו כבדות, בקושי הצלחתי לנשום בין כל הנשיקות שלנו. אך זה לא עניין אותי.
״עדןןןן ! תווווומר !״ שמעתי את צעקתה של אימי והתנתקתי ממנו מבוהלת. מיהרתי לסדר את שיערי, וניגבתי במהירות את השפתון שנמרח לי.
״אתה כל כך מת״ סיננתי בלחש והוא גיחך. ראיתי את אימי ורותם נפרדים מדניאל ואופק.
״חיבוווקי !״ צעקתי בילדותיות, וחיבקתי את כולם חיבוק קבוצתי.
״אחח משוגעת קטנה !״ אמרה דניאל וחיבקה אותי חזק.
״אני לא ילדה קטנה !״ אמרתי ועשיתי פרצוף חמוץ. גורמת לכולם לפרוץ בצחוק חזק.
״ליפז (השם של אמא שלי), עדן יכולה לנסוע איתי ?״ שאל תומר בקולו התמים. עוד שניה נחנקתי. הבטתי בו במבט מבולבל.
״מה ? למה ?!״ שאלה בבלבול ובדאגה.
״ממ… יום ראשון אנחנו צריכים להגיש ביחד עבודה בלשון, ואנחנו צריכים לסיים אותה, נשאר לנו כמה דברים לדון בהם, וחשבתי שזאת הזדמנות טובה״ אמר בחיוך תמים.
״אה… אוקי ! נפגש בבית…״ אמרה ונכנסה למכונית עם רותם.
״תזהרו בדרך…״ אמרה דניאל ומשכה את אופק איתה לכיוון המכונית שלהם.
״כן, תזהרו…״ מלמל אופק וקרץ לשנינו. מה שגרם לי להסמיק. ששתיי המכוניות כבר התגלגלו על הכביש ואני ותומר נשארנו עומדים במקומינו. הסתובבתי לתומר והבטתי בו במבט אדיש עם גבות מורמות.
״מה ?!״ אמר וצחק.
״עבודה ליום ראשון ?!״שאלתי באדישות.
״כן, הם הפריעו לי בעבודה…״ אמר והצמיד אותי אל גופו. שאפתי לאפי הקטן את ריחו המשכר.
״אממ… אמא שלי תחכה לי עוד הרבה זמן ?״ שאלתי בעוקצנות.
״אווח, בואי״ אמר ושיחרר את אחיזתו בי. התקדמנו למכונית ספורט כסופה. הבטתי בו מעט בשוק.
״אנחנו לא הולכים עכשיו לאיזה מירוץ, נכון ?״ שאלתי במעט פחד.
״נראלי שנוותר״ אמר בצחקוק וקרץ לי. הוא פתח לי את הדלת ושלח את ידו, לעזור לי להיכנס. החזקתי בידו ונכנסתי בעדינות למכונית. אוווף הוא משגע אותי ! הוא סגר את הדלת והתיישב לידי. חגרתי חגורה והבטתי קדימה, אל המסעדה שהרגע היינו בא.
״מה קרה ?״ שאל והניח את ידו על ירכי השמאלית.
״כלום…״ מלמלתי במעט עצבים והעפתי את ידו. הוא גיחך בשקט והאוטו ׳התעורר׳ בשאגה. תחילת בנסיעה עברה בשקט, בה חשבתי רק על תומר. למה הוא מנשק אותי כל פעם מחדש ?! אם הוא מרגיש אליי משהו, למה הוא לא אומר זאת ? אולי הוא סתם משחק בי ? אולי אני רק תחליף ליומיים האלה, בגלל שהבלונדה לא כאן, ואין מי שיספק את הצרכים שלו. אולי הוא רק רוצה להשכיב אותי ?! כל כך הרבה שאלות, וכל התשובות נמצאות אצל תומר. אך מי אני שאשאל אותו. נאנחתי והפנתי את מבטי לחלון. רואה איך אנחנו עוברים עצים, שדות ויערות. אור מעומעם בקע מהמנורות הגדולות שעמדו באמצע הכביש, מפרידות בין שני הנתיבים. הלוך ושוב. הרכב נעצר בשוליי הכביש, בחריקה קטנה.
״מה קרה ?!״ שאלתי בלחץ.
״כלום..״ מלמל ותפס בפניי. הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי ונישק ברכות. לא יכלתי להתנגד, לכן זרמתי עם הנשיקה. לחצתי על הכפתור שפותח את החגורה והתנתקתי לשניה מתומר. הוא משך אותי ממותניי, וגרם לי להתיישב עליו. רגל מכל צד. הוא הצמיד את שפתיו שוב, ונישק אותי ברכות אך בתשוקתיות.
״אז זא…ת הע..בוד…ה ב..לשו…ן, הא ?!״ מלמלתי בין נשיקה לנשיקה. הוא רק התנתק וחייך חיוך מתוק. חיוך החושף שתי גומות עמוקות ויפות. חיוך תמים.
״נו מה נראלך ? נקבל מאה ?!״ לחש בהתגרות.
״נעע… מקווה שנעבור את ה – 40…״ לחשתי חזרה ונשכתי את שפתו התחתונה. אני יודעת שאני עושה טעות, אסור לי להתנשק איתו שהוא עם הבלונדה. אבל, מה אכפת לי ? אני אוהבת אותו. בסוף יישבר לי הלב, אבל זה שווה את זה…
״חה חה, בואי תראי איך את מקבלת מאה״ לחש ונישק את שפתיי בחוזקה. מנשק, מלקק, נושך, מוצץ, הכל ביחד…
התנקתי ממנו חסרת אוויר. ״אני צריכה… להגיע הב…יתה״ אמרתי בנשימות כבדות. ״אמא שלי תדאג לי…״ הוספתי לאחר שהצלחתי להסדיר את נשימותיי. חשרתי במהירות למושבי וחגרתי את החגורה מחדש. תומר התניע שוב את המכונית ודהר על הכביש. כל הדרך הוא בכלל לא הסתכל עליי.
״ביי״ מלמלתי בעצבות ברגע שהוא עצר מול ביתי. חיכתי כמה שניות אך הוא לא הביט בי בכלל. הוא הביט בשמשה של האוטו, שפתאום נראה לו יותר מעניין. אווף ! אני צריכה להתרחק ממנו ! למה אני לא מצליחה לעשות את זה ?! שיחררתי את החגורה ולחצתי על הידית הכסופה של האוטו. פתחתי את הדלת ויצאתי ממנה. סגרתי את הדלת בעדינות. ״חכי״ שמעתי את קולו של תומר. נעצרתי במקומי והוא נעמד מולי, תופס את מותניי.
״מה ?״ שאלתי בקול נוקשה, אך אני בטוחה שיצא לי קול פגוע. הוא סיבב את פניי שהביטו לבית שלי, לפניו היפות והצמיד את מצחו למצחי.
״תומר..״ מלמלתי ונאנחתי. ״זה לא הולך ככה, אני לא הולכת להיות התחליף של…״ אמרתי אך הוא קטע אותי בנשיקה קטנה וקצרה על שפתיי.
״מחר תיהיה מוכנה בארבע בצהריים, אני אוהב אותך…״ לחש וחטף ממני נשיקה קצרה. הוא נכנס במהירות למכונית הכסופה ודהר משם במהירות. נשארתי נטועה במקומי, הנחתי את ידי על שפתיי. אני חולמת ? תומר אמר שהוא אוהב אותי…?