האיש ששכח לשמוח
לא , הוא לא היה בדיכאון וגם לא פסימיסט ,
סך הכל הוא חיים רגילים למדיי .. בית , אשה ושני ילדים קטנים
גם אי אפשר היה לקבוע שהוא סובל מדיכאון, לדעתי הוא לא היה בדיכאון,
הוא פשוט שכח לשמוח.
אתם ודאי לא מבינים על מה אני מדבר , אז לשם דוגמא אספר לכם מספר מיקרים שחוויתי עם אותו האיש.
שנינו אהדנו את אותה קבוצה והיינו הולכים יחד למשחקים וכשהיה גול אני הייתי על הגדר שמח וצוהל והוא נשאר לשבת בלי חיוך אחד קטן , יושב ומפצח גרעינים כאילו יש פציעה בכלל והמשחק עומד.
זאת היתה הפעם הראשונה ששמתי לב שמשהו אצלו לא תקין שאיזה בורג לא כל כך מחובר.
המקרים הבאים היו כבר קשים לצפייה , אני לא יודע עם זה רק בגלל שהתחלתי לשים לב יותר או שפשוט לא הייתי מסוגל להבין איך אתה לא שמח שהבן שלך מתחיל ללכת , כולם יצאו מגדרם אני הייתי עם חיוך מפה לאוזן רק הוא נשאר קפוא..
תגובות (5)
אהבתי את הסיפור מאוד מעניין מחכה להמשך ….
תמשייייייייייך … וברור שאני רוצה לשמוע עוד
אוהבת שרית =)
תודה ממי
סמי כותבים מאמי *
לא ממי עזוב בכול מקרה בבקשה לי בעצמי יש שגיות אבל זה טוב ללמוד לא
מצטערת הייתי חייבת לתקן אותך אבל מי אני בכלל כותבת לך
שזאת שגיאה ואני בעצמי כותבת עם שגיאות חחח
בבקשה =)
עניתי לך בסיפור שלי מה כולם רוצים
אני מניחה שאני תגובה מספר 3..
אם זה סיפור אמיתי אני רק רוצה להאיר משהו..אדם שלא מעריך את מה שיש לו, הוא אדם שמחפש את מה שאין לו.
מקווה שיש לסיפור סוף טוב. ושלא יקרה-לא מעריכים דבר עד שמאבדים אותו.