בובות חרסינה
אולי אני לא מי שאתם חושבים שאני.
אולי אני בן אדם בתחפושת, שמחפש סיבה אמיתית לחיות.
זה קשה, כשכולם מביטים בך במבטים האלו, המבטים המשונים, החשדניים.
אנשים שלא מבינים מתי זה פוגע, מתי זה חוצה גבול שאתה לא יכול לסבול.
ואז תגלה שאתה שביר.
בובת חרסינה קטנטנה מול דבר שגדול עליך.
לפעמים זה פשוט קורה, בהבזק של רגע, משהו רע מתקיף אותך ואתה אבוד.
לא חשוב כמה פעמים תנסה להתמודד עם זה, אתה לא תצליח.
הוא יפיל אותך, ידרוס אותך, ישפיל אותך.
לא חשוב כמה תתנגד, בסוף הוא יצליח ויהרוס כל מה שטוב בך.
ואז תגלה שאתה שביר.
בובת חרסינה קטנטנה מול דבר שגדול עליך.
אתה תתפלל שהיום הזה לא יגיע, היום שבו תגלה שאתה אפס לעומתו.
אתה תתחנן למחילה.
אנחנו לא נוכל לעצור מבעדו, הדבר הזה שמשמיד את כולנו.
וגם אלו שמתנגדים לו, גם הם נכשלים.
ובקרוב, בקרוב כולנו נהיה משועבדים לו.
איך היינו טיפשים, איך חשבנו בהתחלה שאנחנו נהיה אלו שישלטו בו.
ועכשיו גילינו שאנחנו שבירים.
בובות חרסינה מול דבר שגדול עלינו.
תגובות (6)
החזרות בסיפור האלו ממש הופכות את הסיפור ליפהפה! סיפור מדהים! בין היותר טובים שלך!
אני מרגישה הזדהות עצמית עם חלקים מהסיפור הזה…
כתיבה מצוינת, קטע מעולה!
תודה רבה :):)
כתיבה יפה מאוד !!!
אהבתי את כול העניין פה ותאמת אני מרגישה שממש נכנסתי לתוך הסיפור
אהבתי מאוד את הכתיבה שלך תמשיכי כך
אוהבת שרית =)
מדהים לגמרי, ההזדהות שהסיפור הזה יוצר היא פשוט מטורפת.
אני שמחה שאהבתן :)