החיים שלי פרק 10 ׳הייעוד שלי׳ חלק א׳

בפרקים הקודמים של ״החיים שלי״ –
צלצל הטלפון, זאת דונה.
״הלו?״ שאלתי.
״סאם! את חייבת לעזור לי״ אמרה בבכי.
״מה קרה?!״
״זה…הצוות הזה מהחדשות… צוות 810״
״מה הם עשו?״
״הם רוצים… לפגוע בי ובה…בתינוקת״ אמרה ופרצה בדמעות.
*~* פרק 10 *~*
״מה?! אני בדרך איזה מלון את?״ שאלתי.
״מגדלי ליברטד חדר 512 קומה 5״ אמרה.
״קומה 5… אני בדרך!״ אמרתי בעודי רושמת בפנקס הקטן את מיקום המלון.
רצתי אל המלון שניצב אל מול בית החולים ׳סנטה לואיז׳, הגעתי אל הלובי.
״אפשר לעזור לך?״ שאלה האישה בקבלה.
״אני רק צריכה לבקר את חברה שלי, דונה פינסיוטי בקומה 5…״ אמרתי.
״המעלית נמצאת באולם ב׳״
״איפה אולם ב׳?״
״את פונה ישר שמאלה ימינה וישר ושם הדלת לאולם ב׳.״
״תודה״ אמרתי ורצתי.
פתחתי את הדלת של האולם, וראיתי חבורת אנשים בחליפות, הם נשאו את עינהם עליי.
״אני מחפשת את המעלית״ אמרתי.
״היא ישר מפה״ אמר בחור אחד.
״חכי, אני אוסטין ואת ?״ אמר.
״סאם ויש לי חבר״
אני חייבת להגיד שאוסטין חתיך, שיער חום שפונה לצד, עיניים ירוקות, שרירי ויש לו כובע שהוא שם אותו הפוך. רצתי אל המעלית ולחצתי על הכפתור. נכנסתי ולחצי על קומה חמש.
״חכי!״ קרא אוסטין.
הוא רץ ונכנס אל המעלית.
״מה עכשיו?״ אמרתי באדישות.
״הפלת את הנייד שלך״ אמר והביא לי את הטלפון שלי.
״תודה״ השבתי ורצתי לחפש את חדרה של דונה.
״חדר 509, חדר 510, חדר 511… הנה! חדר 512״ אמרתי.
דפקתי על הדלת שלה בעודי אומרת :״ דונה זאת סאם תפתחי״!
היא פתחה את הדלת וראיתי את אשלי, ועוד איזו בחורה.
״אשלי…דונה… מה קורה כאן ?״ שאלתי.
-המשך יבוא-