שוב מזוודות קטנות פתוחות על מיטתי

שוב מזוודות קטנות פתוחות על מיטתי , שוב קורה שהוא רוצה רק ברעתי .
לקחתי את הבגדים המקופלים בארון ודחפתי מסודרים אל המזוודה ,
גם בפעם הקודמת חשבתי שזה יהיה בצורה שונה .
טעיתי , אני מודה .
ועכשיו שוב את כול השקרים והבגידות אני קונה .
פיניתי את בגדיי מהארון , משאירה את החצי שלי ריק ונקי ,
יודעת שהוא יופתע שיחזור מהמועדון מקיא .
שנאה מילאה אותי כול כך , איך לא ראיתי את הסימנים מונחים מולי כך .
לקחתי את כול חפציי דוחפת אל המזוודות הקטנות ששוב פתוחות על מיטתי ,
תמיד זה היה ככה , שהכול קורה לרעתי.
נאנחתי בקול מעבירה יד בשיערי ,
מקווה שמחר בבוקר ישכח את זיכרי .
סגרתי את המזוודה הראשונה , מניחה אותה על הרצפה ,
מעיפה מבט על התמונה הממוסגרת שעל השידה .
הזכוכית מנופצת בדיוק כמו לבי השבור, ובחזי רק גדל החור הפעור .
לקחתי את התמונה הממוסגרת , משליכה אותה לפח , זורקת .
זורקת ביחד עם התמונה את כול הרגשות,
מנסה לחפות על כול הטעויות .
סגרתי את המזוודה השנייה , מורידה אותה אל הרצפה .
גוררת את המזוודות ועוזבת , יודעת שלא אטעה שוב וימעד , כי מבעד לדלת הזאת לעולם לא שוב אצעד.