חצאים- פרק 16

" במקרה? " שאלתי בצחוק.
" במקרה אחי, נשבע לך. התחשק לי אייס קפה אז באתי לפה, והיא עמדה במקום שמקבלים הזמנות מהירות.. שמח? ".
" מאושר " אמרתי בחיוך. לא האמנתי שגם היום אני אראה אותה, ועוד לראות אותה במקום שונה קצת. במילא חשבתי ליסוע אליה, אבל פחדתי שזה יעיק עליה או שהיא תתרגל לזה וכשאני כבר לא אוכל לבוא לבקר כל יום היא תתגעגע לזה יותר מידי וזה ישבור אותה. יש קצת היגיון במה שאני אומר.
" היא באמת משהו מיוחד " אמר ברק והוציא אותי מהחלומות שלי.
" אתה באמת חושב ככה? ".
" ברור אחי. היא לא כמו היצורות שמסתובבות איתנו כל הזמן. תביא אותה למסיבה הקרובה.. ".
" אני לא בטוח אם אני בא בכלל.. אין לי חשק ".
" מה פתאום- אין מסיבה בלעדייך.. ".
" נו אחי די אין לי כוח.. ".
" מה נהיה איתך? השתנית לגמרי. בחיים לא היית אומר לא למסיבה ".
" אל תעשה לי את הריגשי הזה נו, אני לא יכול לעמוד בזה ".
" אז בכוונה אני אמשיך " הוא אמר והיה נראה שהוא בכלל לא צוחק בקשר לזה, " אני לא מוכן שמישהי אחת קצת תעיף לך את המוח מהדברים שאתה אוהב. אני ואתה זה לעד במסיבות המפגרות האלה ".
" טוב בסדר אני אבוא, אבל אני לא מביא אותה, זה יפגע בה ".
" מה המסיבה? ".
" נו אתה יודע.. זה לא שאני לא רוצה, החברה פשוט.. היא לא תתחבר לכל השטויות האלה ".
" בחירה שלך גבר " הוא אמר בצחוק. אני המשכתי לבדוק מה היא עושה, היא יפה גם כשהיא מקבלת הזמנות מאנשים. " טוב תקשיב גבר אני צריך ללכת לאימון, במילא עצרתי פה לשנייה. קח " הוא אמר והוציא לי 30 שקל מהכיס, " זה גם לטיפ בשביל הגברת כי ת'כלס כבר שילמתי. תגיד שזה ממני ".
" אין בעיה " אמרתי בחיוך ולחצתי לו את היד עם הסיסמא המדליקה שלנו. " נדבר " אמרתי ושמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת.
אחרי כמעט שעתיים של טירטורים שעלמה עברה, משולחן לשולחן ובדרך לדבר איתי ל-5 דקות היא סוף סוף החליטה שהיא סיימה לעבוד. ראיתי אותה מדברת עם אחותה, אחותה הסתכלה עליה בחיוך ונתנה לה חיבוק. עלמה הורידה מעליה את סינר העבודה ופנתה אליי.
" כולי שלך " היא אמרה בצחוק.
" רגע קחי- זה מברק טיפ על השירות והכל ".
" וואו הוא מגזים " היא אמרה בצחוק ולקחה את הכסף, " הוא כולה קנה אייס קפה ".
" בסדר נו זה ברק, הוא מפוצץ יותר ממני ".
" ככה זה אצלכם? " היא שאלה.
" עם הכסף? רבים מאיתנו כן.. מפריע? ".
" בקטנה.. " היא אמרה בחיוך, " כי כסף זה ערך בחיים שלי, בשבילכם זה נראה כאילו אתם סתם זורקים אותו ".
" אל תדאגי. יש כאלה שכן אני לא אומר שלא, אבל החברים שלי לא.. חלק מהם באו ממקומות קשים יותר עד שהם הצליחו לפרוח ".
" בסדר " היא אמרה בחיוך, " אני לא אתערב. לאן? ".
" אליי? " שאלתי.
" סבבה " היא אמרה בחיוך. נכנסו לאוטו ונסענו אליי. היא שאלה איך עבר היום, ועניתי לה שהמחשבות שלי בעיקר עסקו בה, והיא התעצבנה כי היא אמרה שהיא רוצה שאני אתרכז בשיעורים. אמרתי לה שאף פעם לא ממש הייתי מרוכז בשיעורים, אבל שאני מבטיח לנסות יותר בשבילה. היא רק צחקה.
" אני בבית. גם עלמה פה " צעקתי. אבל אף אחד לא ענה, כנראה שהם לא בבית.
" טוב, כנראה שאנחנו לבד. מה את רוצה לעשות? " שאלתי אותה בחיוך מתגרה.
" די עם הפרצוף הזה " היא אמרה, " קלטתי אותך. בוא נעלה אלייך לחדר? ".
" סבבה אני רק מביא משהו לשתות " אמרתי. היא עלתה במדרגות ואני הלכתי למטבח כדי להביא לנו משהו לשתות ולנשנש.
הגעתי לחדר וראיתי את עלמה בוהה בכמה תמונות בלוח המודעות שהיה ליד השולחן שלי. הנחתי את האוכל על שידה נפרדת ופניתי אליה. חיבקתי אותה מאחור והיא הניחה את הידיים שלה על היידים שלי. הנחתי את הראש שלי על השקע שבכתף שלה.
" תמונות מקסימות " היא אמרה.
" מהטיולים האחרונים שלי ".
" אף פעם לא הייתי בחו"ל, או בחופשה.. ".
" אז את מפסידה. אני אקח אותך פעם ".
היא סובבה את הראש שלי אליי, ככה שהיא הצליחה להסתכל עליי בלי ששנינו ניגע יותר מידי אחד בשני. " מבטיח? " היא שאלה עם העיניים היפות שלה.
" מבטיח לקיים " אמרתי לה בחיוך ונישקתי אותה באף. היא פנתה אל המיטה שלי ואני באתי לצידה. היא נשכבה על היד שלי והסתכלה אל התקרה, גם אני הסתדרתי ככה שהראש שלי יהיה ממש קרוב שלה. יכולתי להישאר ככה כל הזמן. אני רוצה להיות לידה כל הזמן, כל זמן שיש לי, כל זמן פנוי. רק איתה באמת כיף לי.
" התגעגעתי " היא אמרה.
" באמת? " שאלתי וחייכתי. קיוויתי שהיא לא ראתה את החיוך הענק שנפרש על הפנים שלי.
" באמת באמת " היא אמרה בצחוק.
" גם אני " אמרתי וקמתי. היא כתגובה קמה גם בגלל שהיא נשכבה על היד שלי.
" קרה משהו? " היא שאלה בחיוך.
" לא הכל בסדר " אמרתי לה בחיוך גם. מסתכל לה עמוק אל תוך העיניים. היא לקחה את היד שלה והחזיקה בשלי. אני רק חייכתי כי חיכיתי למגע הזה כל היום.
" אחותי מחבבת אותך אתה יודע? היא אמרה לי שאתה נראה מישהו מקסים ".
" גם ברק ככה בקשר אלייך " אמרתי לה והיא רק חייכה. הרגשתי כמה יש לי רצון להגיד משהו, משהו יותר חזק מכל דבר שאי פעם אמרתי למישהי, מילים שאני באמת אתכוון אליהן, אבל לא היה לי האומץ.
" תגידי " שאלתי את עלמה והיא הסתכלה עליי, " אי פעם פחדת לעשות משהו שנורא רצית? שלא היה לך האומץ להודות במשהו? ".
" ברור, הרבה ".
" ומה עשית בסוף? ".
" אם הבנתי שזה באמת משהו שאני רוצה להגיד או משהו שאני רוצה לעשות אז אגרתי אומץ ובסוף עשיתי את זה.. היו לי שיחות שלא היה לי קל לעשות ובסופו של דבר אמרתי לעצמי במוח 'עלמה קדימה, את חייבת' , ואז פשוט זה יצא.. ".
" אני מפחד.. " הודתי בפניה.
" ממה? " היא שאלה בקול מתוק.
" ממילים מסוימות " אמרתי לה.
" קח את הזמן.. " היא אמרה. אני חושב שהיא הבינה את הרמז. " זה לא קל בשביל כל אחד.. ואני מזהה שבשבילך זה לא קל. אני לא דואגת ".
" ואת מה? את מרגישה אותו דבר? ".
היא נאנחה. " יותר מזה.. " היא הודתה בחיוך, " אני באמת אוהבת אותך ". כששמעתי אותה אומרת את המילים האלה פשוט לא האמנתי. כאילו העולם קפא, הרגשתי שכל העולם קפא. הרגשתי שכל מה שאני עושה זה לבהות לה בעיניים ולחייך חיוך אחד גדול. ידעתי שאני לא יכול לעשות כלום, אבל באותה שנייה לא עניין אותי לנשק אותה. לא יכולתי לזוז.
" אני יותר מאוהב " אמרתי לה בסוף ולא האמנתי שהצלחתי, " אני מרגיש שאת שלי ".