אמונה.

כששני אנשים מאמינים במשהו, לא משנה עד כמה לא יאומן, חסר תקנה ובלתי אפשרי, כששני אנשים מאמינים בו, הוא הופך לנכון. כששני אנשים מאמינים במשהו בכל לבם, המשהו הזה הופך להיות אמת לאמיתה. כששני אנשים מאמינים במשהו, בכל הכוח שיש להם, המשהו הזה מתגשם. אדם אחד זה לא מספיק. לאדם אחד, אין מספיק כוח. כל אחד צריך אדם נוסף שיאמין יחד איתו, אחרת מה הטעם?
אני מאמין אהובתי. אני מאמין בכל לבי. אני מוכן לעשות הכול כדי להוכיח זאת. האם את מאמינה, יקירתי?
הוכחת לי כבר שלא. הוכחת לי זאת מספיק פעמים, ואין שום דבר שביכולתי לעשות כדי לשנות זאת. הרי לאדם אחד אין מספיק כוח.
אהובתי, אני מאמין. אהובתי, אני שלך. כל שאת צריכה לעשות, הוא להאמין. אני כבר מאמין בנו. אני כבר אוהב. השאלה, היא מה את חושבת? במה את מאמינה? האם את אוהבת?
אהובתי, אני מאמין. אני מאמין שלמרות שלאדם אחד אין מספיק כוח כדי לגרום למשהו בלתי אפשרי לקרות, אני מאמין שאני מסוגל להאמין בשביל שנינו. את רק צריכה לומר כן.
אהובתי, אני מאמין. אני מאמין בך. אני מאמין בי. אני מאמין בפוטנציאל של שנינו. אני מאמין שאת יכולה ואני מאמין שאת אינך יודעת שום דבר. אני מאמין בלב שלם שאת מאמינה – שם, עמוק בפנים. אני מאמין.
אהובתי, אני מאמין. מה איתך? האם את מוכנה להתמודד עם האמונה? האם יש לך רצון כלשהו לקבל אותה?
אהובתי… אני מאמין כבר נצח. ולנצח אמשיך. אהובתי, הכול הגשתי לך על מגש של כסף. את לבי נתתי לך, עטוף בסרט יפה. אהובתי…
אני מאמין. אני מאמין שאנחנו מסוגלים, אם רק תאמיני. אני מאמין שיש כאן יותר מן הנראה לעין. אני מאמין שאת מסוגלת… רק תתני לי להדריך אותך.
אני מאמין שהאמנת פעם. האמנת לתקופה ארוכה. אני מאמין שהאמונה שלי ערערה את שלך, שכן את לא מאמינה בכך שזוג יכול להאמין יחדיו.
אהובתי, אמונה היא דבר מופשט, אך מורכב מהיותו לא אמין. אהובתי, למרות כל המילים המפולפלות, האמונות המפוקפקות והטקסטים המורכבים, אני מאמין שאת יכולה עוד להאמין.
אהובתי, לימדת אותי הכול. לימדת אותי לחיות, להתנהג, לראות, לשמוע, לטעום, לכתוב ולקרוא בין השורות. אהובתי, לימדת אותי אהבה. לימדת אותי חמלה. עם זאת, לימדת אותי גם אכזבה, חולשה וחוסר אונים. אהובתי, לימדת אותי יותר משהעין משגת. יותר משאת יודעת ויותר משאני מבין. אהובתי, האמונה היא פרס התנחומים שלי, ולהחזיק בו, אחזיק לעד.
אהובתי, אני מאמין שנשאר לי עוד ללמוד ממך. אהובתי, אני מאמין שמה שנשאר לי ללמוד ממך, הוא כיצד להאמין ביחד. אהובתי, אני מאמין שעוד נשאר לי ללמוד את טעם שפתייך, ואת מגע עורך. מרגש קולך, וחדירת מבטך. אהובתי, אני מאמין שעוד נשאר לי ללמוד אותך מחדש. ונשאר לי ללמוד אותי. אהובתי, עוד נשארה לי מספיק אמונה בשביל שיעור אחד, ואפילו עוד קצת, שיישאר למחר.
אהובתי… אני מאמין בנו. במה שיכול לקרות. אהובתי, אני מאמין שאת מאמינה שאני מאמין במילים ריקות. אך אני מאמין בכך שלעד אאמין באמונתי בי. בך. בנו. באהבה. אהובתי.
אהובתי – אני מאמין.