המלאך שלי -8- ליאם בבית חולים

בפרקים הקודמים –
"זהר איפה את" קיבלתי הודעה מליאם
"זההר" עוד אחת
"זהר אני קורא למשטרה" רשם לי
"מה אתה רוצה" שלחתי לו
"שתחזרי הביתה" רשם לי
"למה ניראה לך" שאלתי וראיתי שהוא כותב…….
-פרק 8-
"כי אני אוהב אותך" שלח אחרי דקה
"אתה אוהב את הגוף שלי כמו שאר הבנים" החזרתי לו וזרקתי את הטלפון
'למה אני לא יכולה לחיות חיים נורמאלים' חשבתי
החלתתי ללכת לטייל הלכתי לביג בן ולעין של לונדון (גלגל ענק) בעין של לונדון עליתי למעלה למעלה
מסתכלת על האנשים הקטנים
אחרי שירדתי הלכתי למאדם טוסו מסתכלת על המפורסמים עד שהגעתי לוואן דיירקשן
הסתכלתי על הפרצוף של ליאם כל כך שמח ותמים 'למה הפכתי אותו' שאלתי את עצמי מלטפת את הפנים שלו
היו כאלה שהסתכלו אבל לא אכפת לי אני משוגעת על הבן אדם הזה
"סליחה יש פה אנשים שרוצים להתצלם עם הבובות" אמרה איזה אישה אחת עם בנותיה
"אני מצטערת" לחשתי וזזתי הצידה מסתכלת על כל הבנות האלה שחולמות לפגוש אותם
אבל מה ? אני חייתי אותם
יצאתי ממדאם טוסו והלכתי לאיזה בר נישארו לי איזה 20 פאונד
קניתי בקבוק שלם של וודקה ושתיתי את כולו בבת אחת
המשקה זרם בגרון צורב וכואב , זה החיים שלי מה לעשות?!
עמדתי על השולחן ורקדתי כמו משוגעת היו כאלה ששרקו לי ואני רק חייכתי
"היי בובה רוצה סיבוב" שאל אחד
הראיה שלי היתה מטושתשת כי כשרצתי נפלו לי העדשות מגע אז לא ראיתי מי זה
"בטח מותק" אמרתי והלכתי איתו לרקוד הוא רקד צמוד עלי עדין לא ראיתי
כלום
מאז הכל ניהיה מתושתש

-בוקר-
כמתי לנחוח מתוק ומוכר הרגשתי שאני ערומה כמו תמיד
לקחתי את הבגדים והיתי בדרך לצאת מהחדר
"זהר" נישמע קול עוד יותר מוכר אבל ההאנגאובר השפיע לי על הזיכרון
"מי זה" שאלתי בקול חלש
"זה אני ליאם מה את לא זוכרת שרקדנו אתמול" אמר וכניראה התישב על המיטה כי ראיתי
משו זז
"אה ליאם אני בלי עדשות מגע לא ראיתי שזה אתה" אמרתי וגירדתי בראש
"רק רגע אחד" אמרתי ושיפשפתי את עיניי
"מה" שאל וקם לעברי כי ראיתי דמות מתקרבת עלי
"תלך שניה לאמבטיה המגירה הראשונה משמאל קופסה קטנה של משקפיים" אמרתי
וכשהוא חזר הוא הביא לי משו ביד פתחתי ושמתי עלי את המשקפיים
"חמוד לך משקפיים" אמר וחייך עלי
"אה ועוד דבר" אמרתי לא שמה לב למה שאמר
נתתי לו כאפה "למה זה היה" שאל ואני משכתי לו ביד
"לבית חולים עכשיו" אמרתי וכשהיגענו לסלון כולם הופתעו לראות אותי
"אל תשאלו האנגאובר אתמול בלילה" אמרתי ממשיכה למשוך אותו אחוצה
"ואו" אמר וכמעט נפל
"מה אתה מרגיש" שאלתי עוצרת ועוזרת לו לעמוד
"סחרחורת גדולה" אמר ואני חייכתי
"כמו שידעתי בוא" אמרתי לוקחת אותו למכונית
נהגתי עד הבית חולים, ירדנו וליאם עדין היה מסוחרר
"סליחה הוא צריך טיפול" אמרתי והמזכירה הסתכלה על ליאם וזיהתה אותו
"שניה אני קוראת לרופא" אמרה ואני חייכתי דקה שתים והגיעה איזה רופא
"מה קרה לו" אמר וקרא לשנים שיביאו כיסא גלגלים
"יש לו כיליה אחת ואתמול הוא שתה המון" אמרתי עוזרת לו להתיישב
"אה אני מבין ואת בישבילו" שאל ואני נשמתי עמוק
וחשבתי שניה 'כדי שהוא יסכים לי אני צריכה להיות מאוד חשובה לו
"הארוסה שלו" אמרתי
"אוקי בסדר אני יקח אותו לבדיקות אז תישארי איתו כדי שירגיש בנוח" אמר ואני חייכתי בהסכמה
אחרי שניה הגענו לחדר שהוא הולך להתאשפז בו והרופא יצא שניה
"הארוסה" שאל פתאום ליאם
"אתה רוצה להשאר לבד? זה הדבר היחיד שהיה משאיר אותי פה איתך" אמרתי והוא הסכים
"טוב אז אני צריך לעשות בדיקה בכיליה לראות מה קורה איתה" אמר ולקח את ליאם לאיזה חדר
הם בדקו את הכיליה מכל זוית שאפשר
"אנחנו צריכים לתרום לו כיליה אבל צריך קודם למצוא מישו שיש לו אותו סוג דם" אמר ואני חשבתי רגע
"איזה סוג דם הוא" שאלתי חוששת שיש לנו אותו הדבר
"OB " אמר ואני התאבנתי
"גם אני OB אני יתרום לו" אמרתי והסתכלתי על ליאם שישן
"טוב מחר בבוקר תבואי לניתוח" אמר הרופא
"סבבה" אמרתי והתישבתי ליד ליאם שנחר קצת
פתאום הוא פתחת לאט לאט את העיינים
"מה קרה ? רוצה לשתות? לאכול? קר לך?" שאלתי אותו קמה מהכיסא
"בואי" אמר ופינה לי מקום לידו
"ליאם?" שאלתי אחרי שנישכבתי על הגב לידו
"מה זהר?" שאל אותי בחזרה
"למה שתיתה בכלל?" שאלתי אותו והזזתי את הראש לכיוונו
"כי עזבת אותי" אמר בפשטות
"אה" לחשתי והמשכתי להסתכל עליו
"אתה באמת אוהב אותי?" שאלתי אותו אחרי שתיקה קטנה
"כן זהר, בכל ליבי" אמר והלב שלי התקווץ
"עם לא תיחייה מחר אני אתבאד כדי להיות איתך" לחשתי לו ודמעה ירדה מהלחי שלי
"מה זאת אומרת לא תחייה" שאל והתישב מהר
"אתה צריך שיתרמו לך כיליה ולי ולך יש אותו סוג דם" אמרתי והוא הבין שאני התורמת שלו
"זהר הניתוח יעבור חלק אני מבטיח" אמר ואני ניסיתי לחייך
"אוקי" לחשתי ונישכבתי על הצד עם הגב עליו ונירדמתי
-בוקר-
נ.מ. ליאם
אני יכול למות עם הניתוח לא יצליח איזה פחד!!!
איזה מתוקה זהר מוכנה לתרום בשבילי .
היא באמת דרדרה אותי אבל אני לא מאשים אותה על מה שהיא!!!
היא ישנה מכורבלת אצלי בחזה תופסת כל כמה שניות חזק בחולצה כאילו יש לה סיוט
"זהר מאמי בוקר" לחשתי לה והיא התמתחה קצת ופתחה עיניים היא נירדמה עם המישקפיים אז הורדתי לה
"מה קורה" שאלה ולקחה את המישקפיים וחזרה להתכבל בחזה שלי
"אני בסדר ואיך את" שאלתי וחיבקתי את המותניים שלה כל כך רזה וחמודה
"מנסה לא לחשוב על זה" אמרה והסתכלה לי בעיניים
"ליאם אני התאהבתי בילד הביישן החמוד והג'נטלמן שבך" אמרה והתרחקה קצת
"כניראה שקצת הגזמתי פשוט את כל כך עושה לי את זה" אמרתי בלי לשים לב למילים.
"אוו ליאם" אמרה ונישקה אותי בלחי
"הייי ליאםםםם" אמרו כולם ונכנסו
"היי חבר'ה" אמרתי וחייכתי לכולם מנסה להסתיר את הכאב
"היי הבאנו לך בלונים ומתנה מזהר שהתקשרה אתמול לבקש לקנות לך" אמר זאין והביא לי את המתנה .
"לא היית צריכה!!! את צריכה את זה יותר ממני" אמרתי ופתחתי את המתנה
" 'איך להרכיב מנורה' " שאלתי והסתכלתי עליה שהיא פשוט חייכה חיוך גדול
"תפתח" אמרה ואני פתחתי ומצאתי שם פנס וחוט
"אוי זה כזה מצחיק" אמרה ואפחד לא הבין
"עזבו לא תבינו ראיתי בסרט את הדבר הזה וזה אחד המצחיקים" אמרה וצחקה
"לא משנה מה היית מביאה לי אני היתי שמח" אמרתי וחיבקתי אותה חזק
"אוו" כולם אמרו
"אויש סתמו" אמרתי להם וצחקנו
"אוקי ליאם זהר הניתוח עומד להתחיל" אמר הרופא וזהר רעדה לצידי וגחחתי "זהר תרגעי הכל בסדר" לחשתי לה והיא הסתכלה עלי ונירגעה
"ביי" אמרנו אני וזהר ולקחו אותנו לחדר הניתוחים …..