לבן
כולנו לבושים לבן, כמו כיתה של משוגעים. אנחנו לא משוגעים, אבל הסתכלות על הלבן הזה גורמת לי להרגיש כזאת. אנחנו לא משוגעים, זה יום שישי, וחייבים להגיע עם חולצות לבנות, כמו בכל יום שישי, וכשקר חייבים ללבוש גם סווצ'רט לבן, אבל המעיל לא צריך להיות כזה (למרות שאף אחד לא לובש מעיל, לא ממש קר כאן). אנחנו פשוט כיתה של משוגעים שלא לומדת היסטוריה בגלל השגעונות שלה.
תגובות (5)
היי גאיה,
אני חושב שהרעיון גאוני. נסי לרגע להפוך את העלילה דווקא בצורה כזו שהדמות הראשית שמספרת עליה היא כביכול התלמידה בכיתה, אבל בסוף הסיפור בעצם מסתבר שמדובר בבית משוגעים. וזה נותן משמעות מפתיעה לסיפור. אהבתי מאוד את הרעיון. כל הכבוד.
תודה :)
אני לא ממש מתכוונת לכתוב סיפור שיתפתח מהסיפור הקצר הזה. זו פשוט נקודה למחשבה, שלדעתי לא צריך לגעת בה, צריך לשמור אותה מינימליסטית ככל האפשר. הרעיון שלך לעלילה טוב (מאוד), ואם אתה רוצה אתה מוזמן להמשיך את הסיפור מנקודת המבט שלך, לפתח את העלילה כמו שאתה רוצה (יש לי כמה טיוטות שכתבתי אחרי שקראתי סיפורים אחרים, שכתובות מאוד דומה להם ולכן לא פירסמתי, אבל אתה מוזמן לפרסם אם אתה תרצה). אני לא רוצה להפוך את הדבר הזה (שהוא אמיתי לגמרי) לסיפור בדיוני.
דרך אגב- זה נראה כאילו התגובה יותר ארוכה מהסיפור עצמו :)
חחח אהבתי מאוד =)
דווקא נחמד ללבוש לבן ביום שישי…
קטע מאוד יפה. אהבתי.
תודה רבה :)
זה לא כל כך נחמד ללבוש לבן ביום שישי בכל שבוע. בהתחלה זה נראה מיוחד קצת, אבל אחרי כמה שבועות זה אומר שצריך לדאוג שתמיד יהיו חולצה וסווצ'רט לבנים נקיים, לבקש מאמא לכבס אם צריך (כמובן שהיא די מתעצבנת על זה) ובסוף לקלוט שהחולצה התלכלכה כשאכלתי בבוקר. זה גם אומר שצריך לפחות שתיים שלוש חולצות לבנות.