לא מהעולם הזה-פרק 1

נשמע השעון המעורר,בוקר חדש,יום ראשון בשבוע וגם זה היומולדת שלו,טיילור שעדיין ישן למרות הצילצול החוזר והמרעיש של השעון לא טורח בכלל לפתוח את העניים ולרדת לארוחת בוקר של יום הולדת 16.
טיילור קם באיטיות מהמיטה מוריד את רגליו על הרצפה ומחפש את נעליי בית שאנדריאנה קנתה לו,נעלי בית עם פונפון כזה, מזכיר נעלים של בנות אבל הוא היה מאוהב באנדריאנה כל כך שהוא לא יכול לחשוב על לזרוק את הנעלים. טיילור מתמתח וניגש אל המראה באמבטיה מצחצח את שיניו הלבנות והישרות כי הוא רק הוריד את הגשר ליפני שבוע, רוחץ את פניו ומסדר את שערו החום. " ששש תהיו בשקט הוא מגיע" נישמע מלמטה קולם של האחים הקטנים של טיילור,הוא כבר בטח יודע שכל יומולדת יש את ארוחת הבוקר "המלכותית" שלו, שזה בעצם עוד ארוחת בוקר רגילה עם פנקייקים טעימים וגלידה.
"הפתעה!" נשמע צעקה מהמטבח. "וואו אתם הכי טובים שהיתי יכול לבקש" אמר טיילור ועיניו הירוקות בהקו. "מזל טוב טיילור,יומולדת 16 זה יום גדול" אמרה אמו של טיילור וניגשה לחבק אותו,הוא נישק אותה בלכי והלך להיתייש ליד אחותו הקטנה."יש עוד משהוא קטן" אמרה אמא והושיטה את מה שהחביאה מאחורי גבה. "תביעה משאלה וביום המיוחד הזה היא תתגשם" הושיטה עוגה וחייכה. טיילור חשב לעומק על המשאלה,כל זה קורא רק פעם בחיים,יומולדת 16,זה לא סוד שהוא היה מת על מסעות טיולים ועל הרפתקאות,מאז שהיה קטן היה רוצה תמיד לגלות דברים חדשים ולצאת להרפתקאות חדשות. טיילור שיחק בידיו וחשב טוב טוב. הוא היתקרב אל הנרות המטפטפים שעווה חמה על עוגה השוקולד מוצפת הסוכריות והחל ללחוש בליבו את המשאלה "אלוואי, שהיומולדת הזה לא יהיה נישכח, אלוואי שאני יצא להרפתקאה מיוחדת" הוא לחש בליבו ומעומק הלב כיבה את הנרות. "שתיזכה לשנה הבאה…" ההורים שרו וטילור הרגיש בבטן שזה הולך להיות יום הולדת בלתי נישכח. לפתע נשמע צלצול