והשחר יעלה-פרק 4

פרק רביעי:
בדרך הביתה ראיתי את ניר , ניר הוא ילד מהכיתה המקבילה . הוא נחמד כזה , החבר הכי טוב שלי. שנינו משחקים כדורסל ולפעמים אנחנו מדברים על משחקים . הוא ניגש אליי "שחר , אני צריך לדבר איתך " אמר .
"אין בעיה , דבר" "זה לא מתאים עכשיו , ניפגש ב-17:00 בגן הורדים" אמר זאת והלך לו לדרכו .
אני לא מכירה אותו אישית , חשבתי , מה הוא כבר יכול לומר ? הגעתי הביתה בשעה 15:00 , אף אחד לא היה בבית . חיממתי לי אוכל וראשי היה שקוע במחשבות . מה הוא כבר יכול לומר ?
את האמת , קצת התרגשתי , ניר היה החבר הכי טוב שלי . תמיד דיברתי איתו על הכל .
התלבשתי , והלכתי לגן . הגעתי בשעה 17:05 בערך , קיוויתי שניר שם עדיין ואם לומר את האמת , כל הדרך היו לי פרפרים בבטן . הבחנתי בו , הוא ישב שם , על הספסל . "היי , חשבתי שלא תבואי" אמר , משהו בקול שלו נשמע מוזר . התיישבתי , "נו , אז מה היה כל כך סודי שהזמנת אותי
הנה ?" הוא התיישר . השתררה דממה במשך דקה בערך . לא ידעתי מה להגיד . פתאום הוא התיישר ואמר:"אני לא יודע מה להגיד , או איך להגיד . אני פשוט אהיה ישיר-רוצה להיות חברה שלי?" "ואווווו !!!" אמרתי מיד , זו באמת הייתה הפתעה לא צפוייה כלל , לא ידעתי איך להגיב ואני חושבת שהוא נעלב מהתגובה במעט" . חשבתי לעצמי , למה לא ? ניר הוא באמת "אחלה" , אפשר לדבר איתו על הכל והוא כל כך בוגר , בדיוק הבחור בשבילי . ישרתי לעברו את המבט , הוא כל כך הסתקרן . "נו , אז מה את אומרת ?" "כן ." זאת הייתה תשובה חד משמעית . התחבקנו , וחזרתי הביתה .