מצאתי את האהבה שלי (one direction) – פרק 7

פתאום נסגרתי, פלשבקים מהעבר רצו במוחי, הראש שלי הסתחרר, והרגשתי את עצמי צונחת על הספה…
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~מנקודת המבט של הארי ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל היום, כל שעה, כל דקה, כל שנייה, אני לא מפסיק לחשוב עליה, על שיערה הבלונדיני המושלם שגולש על גבה, על העיניים שנוצצות כמו עיניה של ילדה בת 5 שראתה סוכרייה, על השפתיים שאני כל כך רוצה לנשק, על החיוך שמראה שהיא מאושרת, על גופה המושלם, על צחוקה..
עליה
אני מחבב אותה, יותר מזה, אני אוהב אותה, איך אפשר לאהוב מישהו תוך יום אתם שואלים? אפשר, אני עשיתי את זה ועוד הרבה, דיברתי עם ליאם, הוא הכי חזק בקטע אהבה, היו לו חברות במשך 3 שנים!
"אחי, אני משתגע! אני לא יודע מה לעשות" אמרתי
"מה קרה? אתה יודע שאתה יכול לספר לי הכל.." ליאם אמר, הוא צודק, אני יכול לספר לו הכל..
"רוני.. אני לא מפסיק לחשוב עליה, אני מרגיש שכל פעם שאני רואה אותה אני מרגיש כאילו שאני מאוהב בה אני לא יודע מה לעשות" אמרתי, את האמת הרגשתי כמו אידיוט, מה אני אומר לחבר שלי שאני מרגיש שאני מאוהב בה? למה אני לא יכול להגיד פשוט: אני מאוהב בה?
"תגיד לה את זה" שמעתי אותו אומר, יצאתי ממחשבותיי ועניתי לו:
"מה?! להגיד לה את זה? להגיד לה שהיא מוצאת חן בעיניי?" אמרתי ממש לא מבין
"כן, בדיוק" ליאם אמר
הסתכלתי על השעון, עשר, נראה לי שאני ילך לחדר שלה עכשיו
"טוב אני הולך אליה, תודה אחי" עניתי לו
התחבקנו חיבוק גברים ויצאתי, בדרכי לחדר שלה, שזה שתי מטר בערך, חשבתי על המעשה שלי, האם אני בטוח שאני רוצה לעשות את זה?
נעמדתי מול חדרה, כן, אני רוצה לעשות את זה! אני בטוח! דפקתי על חדרה
"מי זה?" היא שאלה
"הארי" עניתי
"תיכנס" שמעתי את השמחה שלה בקולה
נכנסתי וחיבקתי אותה,חיבוק חם ואוהב, לא שחררנו, המשכנו להתחבק איזה דקה שלמה שפתאום היא שמה לב שאנחנו איזה דקה מתחבקים,
"אופסי.. חח סליחה" היא אמרה והסמיקה
"חופשי" אמרתי וחייכתי חיוך גדול ויפה, שכפי שאני יודע ממיס את הבנות
"תקשיב, אני חייבת להכיר אותכם לאחותי, היא מכורה אליכם קשות ואמא שלי פלטה לידה שאני פגשתי אותכם והיא מחריכה אותי להכיר אותכם חח" היא אמרה
"אוקיי, חח אני מקווה שהיא חמודה" אמרתי, אבל אין סיכוי שהיא יותר חמודה מרוני, כי רוני מושלמת..
"היא חמודה, לפעמים קצת מעצבנת, היא ממש מתאימה לזאיין וגם הוא האהוב עליה" היא אמרה
"תמיד אחים מעצבנים לפעמים" אמרתי וחייכתי חיוך ענק ופתאום היא קפצה עלי והתחילה לשחק לי בגומות, זה היה כל כך חמוד!!
"אני מצטערת חח לא חשבתי על מה שאני עושה, זה פשוט כל כך דורש את זה חח" היא אמרה צוחק על עצמה ועלי
"אני יודע חח, עשו לי את זה כבר פעם" אמרתי צוחק,
המשכנו לצחוק, וההתקף צחוק נגמר.
"תקשיבי, אני חייב להגיד לך את זה, את מוצאת חן בעיני…" אמרתי, פתאום עיניה היפות נעצמו, והיא התרסקה על הספה, נבהלתי, ישר לקחתי את הטלפון שלה והתקשרתי להורים שלה
"הלו?" קול נשי ענה
"היי, אני מדבר עם אמה של רוני?" עניתי
"כן, עם מי אני מדברת?" אמה של רוני ענתה
"הארי, אני מהלהקה 'וואן דיירקשן' רציתי להגיד שבאתי לפני 10 דקות בערך לחדרה של רוני, דיברנו ופתאום היא התעלפה…" אמרתי בחשש
"אוקיי חמוד, תזמין אמבולנס, אנחנו נצא עכשיו למלון" היא אמרה
"בסדר, תודה רבה" אמרתי, מיד לקחתי את הטלפון שלי והזמנתי אמבולנס, התקשרתי לבנים והודעתי להם, הם מיד באו לחדרה של רוני, כאשר האמבולנס הגיע כבר כולם היו שם, לעלמה, אחותה של רוני כבר לא היה אכפת שאנחנו 'וואן דיירקשן' הגדולים, אלה שהיא כל כך אוהבת, לכולם היה אכפת רק מדבר אחד
רוני
נכנסנו לבית חולים אחרי שתיקה בנסיעה, לא שתיקה מביכה, אלא שתיקה חושבת, לכל אחד היה את המחשבות של עצמו, את הדאגות שלו, רוני נכנסה לבדיקות, כל הזמן הזה היא הייתה חסרת הכרה, מעולפת, חסרת תזוזה, וכל הזמן הזה חשבתי רק על זה שאני גרמתי לה את זה, אני לא יודע איך, אבל זה אשמתי, אני הייתי איתה בזמן שזה קרה, וזה אשמתי…