סוכן 007 – מורשה להרוג 4

יש רגעים שבהם פתאום אני חושבת שהייתי רוצה לעצור .
לקחת נשימה עמוקה ולבטל את כל הדברים שעשיתי .
את כל הדברים הנוראים שגרמתי .
גם אם הייתי חייבת .
אבל הרגעים האלו חולפים מהר . מותירים אותי לבד , עם המשימה שלי .
ההקרבה שלי . היעוד שלי בחיים .

נקודת מבט זורה

התעשתתי במהירות .
קמתי על הרגלים שלי שהיו עד לפני שניות מעטות חלשות כל כך . והרגשתי איך הכח חוזר ומפעם בהם .
משכיח את הרעד מתוכי ומשאיר רק דבר אחד משתולל בפנים . הרצון החזק להגן עלייה . על הבת שלי .
נטשתי את המטבח בזריזות מותירה מאחורי את התבשיל השרוף . סביר להניח שיתחיל לעלות באש עוד מעט , אבל לא היה לי אכפת , מטרה אחת הבהבה בראשי . למצוא אותה , להציל אותה מידיו , לפני שיהיה מאוחר מידי .
כשהגעתי לאוטו התחלתי להתרכז , מניחה מאחור את כל יצריי האנושיים , ובעוד אני חולפת על פני העצים השלווים שבצידי הכביש , נכנסתי לבועה שלי . לבועה העל אנושית שלי .
* * *
פלאשבק זורה

"תעעזבי אותה ! " צרחה צורמת נשמעה .
" נו .. די היא לא התכוונה !" , התחנן הקול בחוסר אונים , קול שבור , של ילדה במצוקה .
הפניתי אליה מבט מלגלג .
רק לפני כמה רגעים הן הרגישו חזקות כל כך , שתיהן , אוחזות בציפור האומללה בידיים שלהם , חזק , מועכות אותה , מטביעות אותה בכוס הזכוכית שבידן וצוחקות בהנאה .
קולה הכועס של אימי נשמע בראשי , בזמן שראיתי אותה מתפתלת למולי , כנגד כוחותיי .
ידעתי שאסור לי , זה היה בגדר סוד מאז שנולדתי , הכוחות האלו . כוחות של מכשפה .
אבל לי לא היה אכפת , היא תשלם .
בעוד צעקות החרדה המתגברות נשמעות מאחורי הבחנתי שקלריסה , הילדה שבה מיקדתי את כוחות העינוי החזקים והעל טבעיים שלי , החלה קורסת על הרצפה . ופנייה אטומות .
מרוב בהלה שכחתי לעצור .
קולין , שהבינה מה שאני הבנתי רק עכשיו , צרחה באיימה , התנפלה עליי והכתה אותי בכח , מנסה שאסיט את מבטי מאחותה . אחותה התאומה . לפני …
לפני שאהרוג אותה לגמרי .

נקודת מבט זורה

"אבל לא הרגת אותה בסוף "
אמר לי , בקולו האהוב והשקט .
החיבור הושלם , עכשיו הוא היה שותף מלא למחשבותיי ואני לשלו .
"לא " חשבתי בשקט , "כי אז אתה מצאת אותי ."
שמעתי את הרכות , את האהבה שבמחשבותיו , הייתי שותפה לאותה התחושה .
בדיוק בשנייה שבה נזכרתי למה בעצם יצרתי את החיבור .
"זו בריי " דיווחתי בקול מתכתי , שונה כל כך מהקול הרך שבו חשבתי לפני .
"הם טעו . זה לקח הרבה פחות זמן ממה שתכננו . הוא מצא אותה . "
נימת חרדה נשמעה בקולו הרגוע , חרדה לבת שלו . שלנו .
"היא איתו עכשיו ? "
הקרנתי לו את החיזיון .
" הוא לא טיפש . " אמר לאחר שתיקה ארוכה . "הוא מאומן יותר מידי טוב כדי לדעת מה הכח שלך "
הנהנתי בתגובה .
" הוא אומנם יודע שתחזי אותו , אבל בטוח יש לו תוכנית חלופית . חייבים לפעול מהר לפני שהוא ימצא דרך אחרת ל.."
" להרוג אותה " אמרתי . ושתיקת מוות השתררה במכונית .