ילדה יצרה עולם…

היא יצאה לבדה אל העולם, הלכה הליכות קלילות ושעפה את האוויר…
הכול היה שחור סביבה היא ראתה רק את עצמה, לפתע שמעה מנגינה משמחת…
המנגינה שכנעה את הילדה לשמוח למרות השחור הכואב שהיה סביבה.
הילדה החליטה שהיא צובעת את העולם שהשחור לא יהיה עוד…
לא רוצה את השחור הכהה והאכזר אלה את הלבן שמעורב בכול הצבעים…
הילדה הוסיפה לבן בהיר כשלג והשתמשה רק בידיה,
ידיה היו צבעוניות כך שאיננה היתה צריכה צבעים בפחיות…
צבעה את הפסגה בירוק בהיר ואת השמיים צבעה בכחול כהה ומבריק…
את המפלים שמעה שעומדים ליפול ויצרה להם נהר כחול…
היא צבעה את הקשת הצבעונית…
וכך יצרה את הטבע… זה היה נראה פשוט ומהיר אך זה לא היה קל.
הילדה החליטה שהיא לא רוצה שהעולם יהיה שגרתי,
אלה שיהיה בוא דברים שלא קיימים באמת,
לו דווקה פיות ונסיכות אלה טירות בשמיים ודרקונים על האדמה…
ומה מסתבר…
שהילדה נולדה לעולם שהמציאה…
והשנים חלפו והינה…
הילדה ראתה את המציאות…
אך לא שכחה את מה שהמציאה…