סירנא- פאנפיק על פרסי ג'קסון- פרק 4

~נקודת מבט של אלינה~
"סמי ואלדס!! מה אתה פאקינג עושה כאן?"
"לא ישן עם אלין זה בטוח…" מלמל סמי מתוך שינה.
"מה?!" הייתי בשוק מהפיגור שלו. למרות שהכרתי אותו כבר יותר מחמש שנים, הוא הצליח להפתיע אותי כול הזמן עם טמטום חדש. התנגשות בעמודים לא עושה לו טוב.
"מי זה בכלל? אנשים יושנים כאן!!" אמר סמי וזרק אלי כרית. לרוע המזל, על הכרית ישנה אלין, והיא לא אהבה שזורקים לה את הכרית כשהיא יושנת.
"אנשים!! מנסים לישון כאן!!!! היה לי חלום טוב על פיצה ואתם הרסתם אותו!!" צעקה אלין בכעס.
"על מה עוד את חולמת חוץ מפיצה??"שאלנו אני וסמי ביחד.
"ארוחת בוקר!!"
"שיט ארוחת בוקר! אני צריך להיות בביתן שלי אז… צ'או ליידיס!"
"לך כבר!" צעקתי עליו כשהוא רץ לביתן שלו. ואז התנפלתי על אלין. "מה לעזאזל סמי עשה כאן?? קמתי היום לא במצב רוח כדי לראות את סמי בביתן שלנו!!" צעקתי. לא ידעתי למה אני התחלתי לצעוק עליה, אבל הייתי במצב רוח ממש רע.
ואז נזכרתי מה קרה אתמול…
"סמי לא אומר להיות במרפאה?" שאלתי.
"כן, הוא היה שם, אבל כירון שחרר אותו כי הוא בסדר. קדימה, אנחנו צריכות להתארגן לארוחת הבוקר". אלין אמרה. ראיתי שהיו לה עיגולים שחורים סביב העיניים, ותהיתי מה קרה בלילה. 'היא בטח לא במצב רוח מתאים לשאלות עכשיו' חשבתי. היא הלכה להתקלח, ואני ביינתים התלבשתי, עדיין תוהה מה קרה בלילה.

"יש משחק של תפוס ת'דגל!!" צעקה אלין בהתרגשות. אנחנו שיחקנו עם ביתן הרמס, אתנה, פוסידון, זאוס, והקטה. אלין כול הזמן התחילה לקפצץ בשמחה כשכירון הכריז על תפוס ת'דגל. תמיד. זה די עצבן אותי, אבל היה משהו מצחיק בזה. התחלנו ללכת לעבר הביתן שלנו, כשסמי הופיע לידינו.
"אנחנו צריכים לדבר. עכשיו" חשבתי שהוא מתכוון לדבר על המשחק, אבל ראיתי שהבעתו רצינית. והוא אף פעם לא היה רציני לגבי המשחק. אף פעם.
"מה קרה?" שאלה אלין.
"אני צריך לספר לכן משהו" אמר בעצבנות מסוימת. ואז הוא התחיל להתרחק מכול שאר החצויים. הסתכלתי על אלין בשביל לדעת על מה מדובר, אבל היא הייתה מבולבלת כמוני.
"סמי, מה קרה?" חזרה אלין ושאלה.
"מישהי ראתה את לילי או את אנני זמן האחרון?" שאל. עכשיו כשאני חושבת על זה….
"וזה לא רק זה. הלכתי אתמול לאורקאל, וקיבלתי נבואה…" הוא אמר.
"נו? אז מה הנבואה??" שאלתי. הוא תופף ברגלו בעצבנות, ואז התחיל:

"שלושה חצויים, בת בת ובן,
יצאו להלחם נגד האל היושן.
דרומה יצאו כדי לפגוש בעיות,
ארבעה כוחות, ארבעה יסודות
ליד האיים תמצאו את השבויים
שברעב ובצמא ובקור מעונים"

"זה לא סימן טוב, נכון?" שאלתי.
"לא. בכלל לא טוב" ענה סמי.