כך פגשתי את הארי סטיילס- עונה 2 פרק 19

-נקודת מבט טלי-

הגענו לאפטר פארטי. המסיבה התקיימה במועדון קטן, לא רחוק מהאולם בו נערך הטקס. לפני שיצאנו החלפתי בגדים, הורדתי את השמלה הרשמית ולבשתי מכנס שחור אלגנט קצר וחולצת שיפון לבנה עם שרוולים שמגיעים עד למרפק. לרגליי השארתי את נעלי העקב השחורות שלי. דין נשאר בבגדיו הרשמיים, מכנס שחור וחולצה מכופתרת לבנה.
נכנסנו פנימה, ויכולתי לראות מרחוק את אלה ולואי, עומדים ומדברים עם פול. חיפשתי בעיניי את האחרים. מצאתי את זאיין רוקד עם פרי ברחבה, ואת ליאם ורוז יושבים בפינת הישיבה לצד הבמה, עליה ניגנה להקה, SOS5, כך היה רשום על חולצתם. תפסתי את נייל וליזי מתנשקים בלהט בפינה, ולא יכולתי שלא לחייך למראה שלהם. עד כמה שרציתי להפסיק ולסרוק את המועדון הקטן, לא יכולתי למנוע מעצמי לחפש את הארי. שנאתי את עצמי על כך, אך לא יכולתי להתנגד למוחי. הוא לא פה. אלה הבחינה בי והתקדמה לעברי, חיוך על פנייה.
"מי זאת המוכשרת הזאת?!" היא חיבקה אותי וחייכתי אליה. "אני צריכה לדבר איתך.."
"דברי." חייכתי אליה.
"לא פה. בואי נצא בחוץ?" הנהנתי בראשי. הסתכלתי על דין, שכנראה שמע את השיחה ביני לבין אלה, כי הוא הנהן לי באישור, רוכן ומדביק נשיקה על שפתיי ועוזב את ידי, מתקדם אל הבר. כן, זה עדיין מוזר. בזמן שיצאנו, חשבתי על זה שלא באמת דיברתי עם אלה על מה שקרה בביתו של הארי. לא הסתדר לי מה שהיא סיפרה ומה ששמעתי אצלו. אלה לא הייתה משקרת לי, לא בנוגע לזה, לא בנוגע לשום דבר האמת.. אבל החלטתי להניח לזה. כבר אין לי כוחות להתעסק בזה.
"מה יש?" שאלתי כשיצאנו מהמועדון.
"אני צריכה לספר לך משהו.." היא אמרה ובחנה את הבעתי.
"כולי אוזן.."
"אני.. אממ.. אני גיליתי היום משהו.." היא שתקה פתאום, עדיין בוחנת את הבעתי.
"אני אמורה לנחש לבד כאילו?" היא מתנהגת מוזר. היא לקחה נשימה עמוקה ופלטה שתי מילים.
"אני בהריון."
"מה???" צעקתי את זה. "סורי.. מה??" לחשתי לה בשקט, עדיין בהלם. היא גיחכה.
"כ.. כן.. הייתי אמורה לקבל מחזור לפני שבועיים כבר, אבל זה שחזרת פתאום והכל.. פשוט שכחתי מזה. והיום נזכרתי בזה, וקניתי בדיקת הריון בזמן שהבנים היו בחזרה גנרלית.. ויצא חיובי.." היא חייכה אלי במבוכה.
"ואת.. את רוצה את זה?" שאלתי אותה, עדיין קצת בהלם.
"אני לא יודעת.." היא אמרה בהיסוס. "כאילו.. לואי עכשיו בשיא הקריירה שלו ו-"
"רגע, הוא יודע??" קטעתי אותה.
"עוד לא.. אמרתי לך רק היום גיליתי.. ולא יכולתי להפיל עליו את הפצצה הזו לפני ההופעה.."
"אני לא מבינה, למה לא נזהרתם?" אני יודעת שנשמעתי כאילו אני שופטת אותה, אבל זו לא הייתה הכוונה. באמת שלא.
"נזהרנו.." היא משכה בכתפיה. "אבל.. קרה.." נאנחתי וחיבקתי אותה.
"מזל טוב?.. ניראלי…" גיחכתי והיא אחרי.
"אני לא יודעת איך להגיד לו.. פאק, אני לא יודעת אם להגיד לו…" היא שאלה אותי.
"את חייבת, אחותי. זו החלטה משנה חיים.. זה ילד.. זה לא סתם.."
"ממש בלי לחץ, אה?" היא חייכה אלי. פתחתי את פי לענות לה, אבל אז הרגשתי יד שנכרכת על כתפיי, וגוף חטוב נעמד לצידי.
"חיכיתן לי בחוץ? לא הייתן צריכות.." חיוך מרוצה היה מרוח על פניו של הארי. גאד! איך זה שבשנייה הוא מצליח להעלות לי את העצבים!? הורדתי את ידו ממני בתנועה מהירה אחת והתרחקתי ממנו.
"מה הארי, אמבר החליטה לשחרר לך קצת את הרצועה ונתנה לך לבוא לפה לבד?" זרקתי לו בארסיות מבעד לשיניי החשוקות בעצבים.
"טלי, אמרתי לך פעם שקנאה ממש הולמת אותך?" הוא חייך אלי חיוך זדוני ופי נפער בהלם. הרמתי את ידי לסטור לו, אך הוא תפס אותה בידו.
"אפ, אפ.. בלי אלימות." הוא לא שיחרר את ידי עדיין. "אני חושב שזה 2-2 עכשיו לא?" הוא הביט בי עם עיניו הירוקות כשחיוך ניצחון מתנוסס על פניו. ושוב, הרגשתי את דמי מבעבע בעורקיי ובוורידיי.. בא לי פשוט.. לתלוש.. תלתל תלתל! הרמתי את ידי השנייה, מנסה לעשות משהו, לא יודעת מה, העיקר משהו, אבל הוא תפס גם אותה. והנה אני והארי, עומדים אחד מול השני, כששתי ידיו אוחזות בשלי, ואלה מסתכלת עלינו בשעשוע מהצד. שכחתי בכלל שהיא שם.
"לא הפעם, מותק." הוא קירב את ראשו אל אוזני, גורם לי לקפוא במקומי לנוכח הקרבה בינינו. "הפעם, אני זה שמנצח…" הוא לחש לי בערמומיות באוזן. הו לא, הוא לא! הרמתי את הרגל באוויר מעט, ודרכתי עם העקב שלי על רגלו על הארי, גורמת לו להשתנק מכאב ובבת אחת להפיל את ידיו שאחזו בשלי. אני מודה, שאפילו לי כאב הפעם. לא נעים לקבל עקב לכף רגל, במיוחד שזה נעשה עם כל הכוח ובכוונה.
"אני חושבת שזה 3-2 עכשיו, לא?" פלטתי לו באותו טון מתנשא שהיה לו לפני שנייה, ועברתי על פניה של אלה, נכנסת אל המועדון, משאירה את הארי מכופף אל הרצפה, מחזיק בכף רגלו בכאב.
"אתה חייב להודות, שהיא תותחית בזה…" שמעתי את אלה צוחקת עליו לפני שנכנסתי לרעש המוזיקה בפנים.

-נקודת מבט הארי-

השעה הייתה כבר חצות, והמועדון הקטן רק הלך והתמלא. התנגן ברקע שיר סלואו, וכאילו בכוונה, יצא שישבתי על הבר, בדיוק מול טלי ודין שרקדו צמודים יותר מתמיד לצלילי המוזיקה. ידיו כרוכות על מותניה, וידיה על צווארו. היא לוחשת לו משהו באוזן, והוא מחייך, ומביט בה. יכולתי לזהות את המבט הזה. הוא אוהב אותה.. ואז ליבי צנח, גורם לעור ברווז להופיע על עורפי ולצמרמורת לעבור בכל גופי. הוא מנשק אותה, והיא מחזירה לו נשיקה. למרות האור העמום יכולתי לראות בבירור את שפתיו מפשקות את שפתיה, והוא הצמיד אותה יותר קרוב אליו. זה הייתי אמור להיות אני, לעזאזל, אני הייתי אמורה להיות שם עכשיו בזרועותיה. לגמתי את המשקה האלכוהולי בבת אחת, מסמן לברמן למזוג לי עוד כוסית. כמה זמן הם יכולים להתנשק? הם לא צריכים אוויר? המשכתי להביט בהם, מתמזמזים להם מול עיניי. אני יודע שאמרתי שאני משחרר, אבל זה יותר קשה ממה שחשבתי. "העיניים שלך עוד שנייה יוצאות מחוריהן." שמעתי את זאיין לידי. מתי הוא התיישב פה?
"אני לא יודע על מה אתה מדבר." פלטתי ולקחתי את הכוס, לוגם את כולה בשלוק.
"פשוט תדבר איתה כבר ותפסיק להיות ככה אומלל כל הזמן." הוא טפח לי על הכתף וחיבק את פרי. "אנחנו הולכים, רוצה לתפוס איתנו טרמפ?" הנדתי בראשי לשלילה, ושנייה אחרי זה הם עזבו. השיר נגמר, ויכולתי לראות את המבט המובך על פניה של טלי כשהם סוף סוף התנתקו מהנשיקה. שיר חדש התנגן ברקע, וליבי התכווץ, מבין כבר באיזה שיר מדובר. מרפי הבן זונה הזה.
חברי הלהקה התחילו לשיר קאבר לשיר שלנו, I WISH, כמובן, הרי חייב לבוא איזה שיר שיגרום לי להרגיש יותר חרא ממה שאני מרגיש עכשיו.

He takes your hand, I die a little
I watch your eyes, and I'm in riddles
why can't you look at me like that
when you walk by I try to say it
but then I freeze, and never do it
my tongue gets tied my words gets trapped
I hear the bit of my heart get louder
when ever I'm near you…

והנה המחשבות צצות להן. כן, בכל פעם שאני רואה אותה, בכל פעם שאני לידה אני מרגיש את ליבי פועם חזק יותר. אני אף פעם לא מצליח להגיד לה את מה שאני רוצה, במקום זה תמיד זה יוצא שאני פולט הערות ציניות במקום.

But I see you with him, slow dancing
tearing me apart ’cause you don't see
whenever you kiss him, I'm breaking
Oh, how I wish, that was me…

כן, ליבי צנח כשראיתי אותה מתנשקת איתו.. והלוואי שזה הייתי אני במקומו שם, בין זרועותיה שעטופות סביב צווארו..

He looks at you, the way that I would
dose all the things I know that I could
if only time could just turn back
’cause I got three little words
that I've always been dying to tell you…

אם רק הזמן היה יכול לחזור אחורה. אם רק לא הייתי פוגש את הברמנית הזו..
לא הצלחתי להקשיב להמשך השיר, הוא שוב מנשק אותה. לגמתי את הכוס הרביעית שלי כבר, וקמתי. אני חייב לעשות משהו. הלכתי אל הבמה, מחכה שהם יסיימו לנגן. אחרי דקה וחצי הם סיימו, ויכולתי לראות את דין משאיר את טלי לבדה, יוצא עם הטלפון החוצה. טלי הלכה והתיישבה על הבר, צמוד אל הבמה. בהחלטה אמיצה של רגע, שאני בטוח שהאלכוהול היה זה שגרם לכך, עליתי על הבמה וחטפתי את המיקרופון מידו של הזמר המופתע.
"אז מה חברים, נהנים??" חייכתי לפרצופים המופתעים, ואז מחייכים של הנוכחים במועדון. הרגשתי סחרחורת קלה, אבל התעלמתי ממנה. שריקות וצעקות עידוד נשמעו מהצעירים במועדון, וכשהסתכלתי על טלי הבעה מבולבלת הייתה על פניה. "מעולה. הייתי רוצה לשיר שיר ולהקדיש אותו למישהי מיוחדת." הסתובבתי ולחשתי לנגנים את השיר- I WOULD. בתוך שניות הם התאפסו על עצמם והתחילו לנגן אותו. יכולתי לראות את הבעתם המופתעת של לואי ליאם ונייל, שלא הבינו למה עליתי על הבמה, שר לבד שיר של חמשתנו.

Lately I found myself thinking, been dreaming about you a lot
and up in my head I'm your boyfriend,
but that’s one thing you've already got
he drives to school every morning, while I walk alone in the rain
he'd kill me without any warning, if he took a look in my brain
would he say he's in L-O-V-E?
Well if it was me then I would, I would
would he hold you when you feeling low?
Baby you should know that I would…

שרתי, והסתכלתי עליה. היא הבינה שאני מתכוון אליה, אבל לא יכולתי לקרוא את ההבעה על פניה. שמעתי את התופים מאחורי, חזקים יותר מתמיד. פתחתי את פי, להמשיך לשיר, אבל אז שמעתי פיצוץ מאחורי, והרגשתי את הקעקע נשמטת מתחת לרגליי. תרתי משמע.