לטבוע לבסוף באהבה
הרגשה לא ברורה של ריקנות ואובדן
לא יודעת למה
לא יודעת איך
אני עוד פעם בוכה
מה חסר בחיי שכול כך צורב את עיניי
מה זה שחונק אותי מקשה אלי להישאר חיה
מה זה שגורם לי לכאוב כול כך
אני לא יודעת
אתה צוחק אלי כי יש לי מבטים מוזרים
לפעמים אני בוהה בחלון
ואתה אומר שאני כול כך דרמתית
אני לא יודעת למה להיות לידך מחליש את הכאב
גורם לי להירגע
אתה לא מיוחד במיוחד ואתה לא אומר דברים מחוכמים
שגורמים לי להירגע
גם מילות אהבה לא יוצאות מפיך
אבל אני אוהבת אותך
ואולי זה כול מה שמשנה
אולי הכאב יכול לטבוע לבסוף באהבה
אני בא לחדרך
מיתיישבת בפינה
חובקת את ידי ובוכה
ואתה לא ישר ניגש לנחם
אתה מסתובב בחדר עסוק
ולא נותן צומת לב
אבל משהוא בנוחחות שלך עוזר לי
ולבסוף אתה בא
ואומר לי שאני דרמתית
ואיך שהוא מצחיק אותי שוב
אני אוהבת אותך
ואולי זה כול מה שמשנה
אולי הכאב יכול לטבוע לבסוף באהבה
תגובות (4)
זה נ שמע כל כך אמיתי… זה ממש יפה…
אהבה עדיין… היא אוהבת אותו למרות הכל…
כתיבה טובה (=
תודה רבה ^_^
אהבה היא כלי רב עצמה, אני לא הייתי מאוהבת אף פעם אז אני לא יכולה להביע עמדה אבל אני מודעת להשפעות שלה סביבי, לכן אני שמחה שמצאת מישהו שמחליש את הכאב כשאת לידו, כתבת את זה מקסים – כמו תמיד (:
תודה רבה ^_^ אלווי וזה היה פשוט כמו שאת אומרת