מצאתי את האהבה שלי (one direction) – פרק 5

יצאנו למעטה,
פתאום נזכרתי ששכחתי את הטלפון שלי בחדר, עליתי למעלה במסדרון ראיתי מישהו חתיך ממש, שיער בלונדיני, עיניים כחולות כהות, גבוה, הוא חייך אלי ואני אליו, הלכתי לחדר, נכנסתי והשארתי את הדלת פתוחה, לקחתי את הטלפון והסתובבתי פתאום ראיתי אותו
"היי, אני רועי" הוא אמר וחייך
"היי רועי, אני רוני, אני חייבת ללכת, באיזה חדר אתה?" אמרתי
"!@#" הוא אמר
"סבבה, תקפוץ לבקר" אמרתי והלכתי, הלכנו לארוחה
"נו, רוני אז איך הולך לך עם הקבצות בנים הזאת?" אמא שלי שאלה, ישר הסמקתי
"איזה קבוצת בנים בדיוק? רוני רק הגענו ואת כבר מתחילה עם בנים?" עלמה שאלה אותי
"ה-וואן דיירקטנון הזאת שלכם" קמרון אמר משחק באוכל
עלמה נהייתה בהלם
"וואן דיירקשן" היא אמרה בעצבנות
"את פגשת את וואן דיירקשן?!" היא אמרה עצבנית יותר
"אמ.. כן… פגשתי אותם בטיסה והם במלון שלנו ואמא הכל בסדר.." אמרתי
"שקרנית, לא מאמינה לך" היא אמרה עם פרצוף עצבני
"אל תאמיני" אמרתי וחייכתי חיוך מרושע..
"עלמה, נראה לך שאמא שלך הייתה שואלת את זה וזה לא היה נכון?!" קמרון אמר
"צודק" אמרתי
"אבל… אבל.. אני רוצה את וואן דיירקשן!!" היא אמרה כמו איזה תינוקת
"אוי נו, אני יכיר לך אותם, סתמי כבר" אמרתי עצבנית, עלמה יכולה לעלות לי על העצבים בעזרת מילה אחד!!
"יש!" היא צעקה במסעדה, אנשים התחילו להסתכל עלינו וזה היה ממש מביךךך
"כשאנחנו חוזרות יש לנו שיחה!" אמרתי לה
"על מה…?" היא שאלה בחשש
"את תראי" אמרתי
"טוב.." היא אמרה
המשכנו לאכול, קמרון התחיל עם המלצרית שלנו, שנראתה די טוב אני חייבת להסכים, וקמרון הצליח, הוא קיבל את המספר שלה… חוחו קמרון סחתין..♥
"רוני אנחנו הולכים לביג בן (אתר בלונדון) את רוצה להצטרף?" אבא שלי שאל אותי
"את האמת, אני לא מרגישה הכי טוב, נראה לי שאני יחזור למלון" אמרתי
"מה יש לך?" אמא שלי שאלה
"כאב ראש" אמרתי
"טוב, תתקשרי אם יש בעיה" אבא שלי אמר
נכנסתי למונית שילמתי לנהג ונכנסתי למלון, עליתי לחדר, מיד אחרי שנכנסתי לחדר שמעתי דפיקה בדלת
"מי זה?" שאלתי
"הארי" הוא ענה, יש! איך הוא תמיד בא שצריך אותו!
"תיכנס"
הוא נכנס וחיבק אותי, היה לי כל כך נעים בחיבוק שלו, שנשארתי שם ולא זזתי, פתאום שמתי לב שאנחנו איזה דקה מתחבקים,
"אופסי.. חח סליחה" אמרתי לו והסמקתי
"חופשי" הוא אמר וחייך את החיוך המושלם שלו, יאוווו בא לי לשחק לו בגומות!
"תקשיב, אני חייבת להכיר אותכם לאחותי, היא מכורה אליכם קשות ואמא שלי פלטה לידה שאני פגשתי אותכם והיא מחריכה אותי להכיר אותכם חח" אמרתי עדין מובכת מהחיבוק
"אוקיי, חח אני מקווה שהיא חמודה" הוא אמר
"היא חמודה, לפעמים קצת מעצבנת, היא ממש מתאימה לזאיין וגם הוא האהוב עליה" אמרתי
"תמיד אחים מעצבנים לפעמים" הוא אמר וחייך עם הגומות המושלמות האלה, בלי לחשוב מה שאני עושה בכלל לקחתי את ידי והתחלתי לשחק לו בגומות, ששמתי לב מה אני עושה מיד התחלתי לצחוק והוא גם צחק
"אני מצטערת חח לא חשבתי על מה שאני עושה, זה פשוט כל כך דורש את זה חח" אמרתי בעודי צוחקת
"אני יודע חח, עשו לי את זה כבר פעם" הוא אמר גם צוחק,
המשכנו לצחוק, וגמרנו את ההתקף צחוק שלנו
"תקשיבי, אני חייב להגיד לך את זה, את מוצאת חן בעיני…" הוא אמר
פתאום נסגרתי, פלשבקים מהעבר רצו במוחי, הראש שלי הסתחרר, והרגשתי את עצמי צונחת על הספה…