לילה שחור – פרק 2

"תן לי ללכת" אמרתי.
"מישהו רוצה לדבר איתך"
"לא! אני רוצה הביתה!"
הוא תפס לי את היד וגרר אותי לאיפשהו.
"עזוב אותי! די!"
"אבל הוא ביקש ממני להביא אותך"
"אוקיי"
הוא הוביל איתה לטירה ענקית.
"כנסי" הוא אמר.
"אוקיי , אני נכנסת" אמרתי באי רצון.
"תיכנס גם את…." הצצתי לבחוץ והוא נעלם.
"איפה אתה?!" אמרתי בעודי מתחילה לחפש בכל מקום.
"נמאס ל.." הדלת ננעלה.
"מי אתה?! למה כלאת אותי כאן?!"
"את פה מבחירה , ליליאן" שמעתי קול והאור נדלק בטירה החשוכה.
"מי אתה? גלה את עצמך" אמרתי והתחלתי ללכת , וראיתי כיסא ועליו גלימה אדומה.
"לבשי אותה" הקול התחזק ושמעתי צעדים.
"למה?" אמרתי וראיתי אותו עומד מולי.
"דולב , נעים להכיר , נסיכה" אמר והציג את עצמו.
"ליליאן , או בקיצור אן" אמרתי וקדתי קידה מנומסת.
"אני נסיך הגיהנום , או יותר נכון , ערפד" אמר.
"אמממ….אני…אני…אני לא יודעת" אמרתי ללא ידיעה.
"לבשי את הגלימה ובואי איתי" אמר והוריד את הגלימה מהכיסא.
"למה אני צריכה ללבוש אותה?"
"לבשי אותה וזהו" אמר והלביש מעלי בכוח את הגלימה.
"עכשיו בואי איתי" אמר וגנב את ידי.
"אבל…"
"בלי אבל! פשוט בואי!" אמר וחטף את ידי.
עברנו במסדרון עד שהגענו לחדר חשוך , אפל , קר וקודר.
"קר….ל…לי" אמרתי והתעטפתי בגלימה.
"אני אחמם אותך" אמר דולב והרגשתי כאב חד ביד.
"אווץ!" אמרתי ומיהרתי להחטיף לו אגרוף\סטירה כל מכה אפשרית.
"תירגעי , זה יעבור ויחמם אותך" אמר וליטף את לחיי.
"למה אנחנו כאן?"
"בשביל לדעת מה את" אמר וחזר ללטף את לחיי.