"תתקרבי זה בסדר"

"תתקרבי זה בסדר " אמר כשמפיו מתחיל לנזול הדם
ידיה רעדו ,כמעת והפילו את החרב
"זה יכאב לך יותר, אני לא יכולה ,בבקשה פשוט תמות כבר " מלמלה אליו כשדמעות זורמות בכמויות מעיניה .
הוא חייך אלה "בואי אלי " אמר והרים את ידו לאחוז בחרב ,הוא משך את החרב עמוק יותר לתוך בטנו, דם ניגר מהפצע .
היא התקרבה אליו בלת בררה "אני מצטערת , אני אוהבת אותך ,אני מצטערת"
כשכול החרב כבר הייתה בתוכו הוא היה מסוגל לחבק אותה "זה בסדר עשית מה שהיית צריכה לעשות ,עשית את המעשה הנכון, אני אוהב אותך , ואני מעדיף למות מאשר להפוך למפלצת שאולי יום אחד תאבד שליטה ותהרוג אותך, אני מצטער שאת היית צריכה לעשות זאת ושאני לא הייתי מספיק חזק לעשות את זה בעצמי ולהשאיר אותך מחוץ לזה" הוא ליטף את שערה ,הוא היה רך וריחני , "אני אוהב אותך" אמר
היא רעדה ,הוא שם לב .
רגליו בגדו בו והוא נפל ,הוא היה כבר חסר כוח ,הוא איבד יותר מידי דם , הראיה שלו התחילה להידרדר ,הוא ראה שחור בקצבות עיניו.
הדבר האחרון שראה ליפני שאיבד את ההכרה היה את פרצופה הדומע מתקרב אליו לנשיקה , הוא נישק אותה ,וזה הדבר האחרון שזכה לעשות .