החיים שלי – פרק 3 (פרק המשך)

״תבואי איתי לנשף?״ שאל. 
צלצל הטלפון. 
״סליחה אני חייבת לענות״ אמרתי לו. 
״הלו?״ שאלתי. 
״סאם זאת דונה תבואי מהר ג׳קי התעלפה ולא מתעוררת!״ אמרה דונה.
״אני חייבת ללכת״ אמרתי להייד ורצתי לביתה של ג׳קי.
הגעתי לחצר ביתה, וראיתי אמבולנסים רבים, אנשים מתקהלים מסביב לחצר, ובתוך כל הבאלגן הזה ראיתי את ג׳קי על אלונקה מובלת לתוך אמבולנס. 
״סאם! סאם בבקשה…היא לא מתעוררת…״ אמרה אמא של ג׳קי בבכי.
עלינו אני דונה ג׳קי והוריה של ג׳קי לאמבולנס. הוריה של ג׳קי דברו עם הרופא, ואני דונה וג׳קי היינו ביחד.
״סאם, זאת ג׳קי ? זאת ג׳קי שתמיד העלתה לכולם חיוך על הפנים? זאת ג׳קי שתמיד קרנה כאור שמש ? זאת לא היא !״ אמרה דונה בעודה מסתכלת על ג׳קי הנראת ככבויה.
״היא תהיה בסדר, היא תחזיק מעמד״ אמרתי.
לאחר 10 דקות הגענו לבית החולים. חיכינו בחדר ההמתנה עד שהרופא בא אלינו. 
״יש לי שתי בשורות״ אמר ד״ר וויסמן. 
״הראשונה, ג׳קי תתאושש ותצא מפה בעוד יומיים והשניה, התוצאה נובעת מאיבוד נוזלים בגוף. ביומיים הקרובים נצטרך להחדיר את הנוזלים לגופה ואתן, החברות שלה, תלכו לחדר ותדברו איתה, היא כבר מתעוררת״ אמר הד״ר.
״תודה״ אמרנו לו.
״לא כל כך מהר״ השיב.
״ג׳קי גם חוותה משהו נפשי, תנסו לברר על זה״ הוסיף. 
נכנסנו לחדר אני ודונה, והיא התעוררה. 
״מה…איפה…איפה אני?״ שאלה ג׳קי.
״בבית החולים״ אמרתי.
״התייבשת״ הוסיפה דונה.
״הרופא אמר לי…הוא אמר לי להתנהג כאילו…כאילו לא קרה כלום אז תספרו מה איתכן״ אמרה ג׳קי בקולה החלש. 
קיבלתי 2 הודעות.
הראשונה:
מדילן-
החלטת לגביי הנשף?
והשניה:
מהייד-
אראה אותך ואותי בנשף?
״זה מה שאיתי״ אמרתי באנחה והראתי להן את ההודעות.
״אבל עזבו אותי,״ אמרתי.״מה איתך ג׳קי יש חדש?״ הוספתי. 
״יש אבל…אבל אני פשוט…פשוט לא רוצה שזה יהיה״ אמרה חלש.
״למה את מתכוונת ?״ אמרה דונה.
״הכל התחיל…הכל התחיל היום ב״ השתעלה ״הכל התחיל היום בבוקר..״
אמרה. 
~~ נקודת מבט של ג׳קי ~~
״זה פסטיבל של סרטי אקשן ונוסעים בוואן של טרוור. רוצה לבוא?״ שאל אותי מייק. 
״אני יפתיע אותו אחר כך״ חשבתי לעצמי. 
״לא זה בסדר אני אראה פרוייקט מסלול בחדר.״ אמרתי לו. 
״כרצונך״ הוא השיב ונישק אותי.
16:30 שיחה בסקייפ עם הבנות.
״ואת אוהבת אותו?״ שאלתי.
״אני לא יודעת. אבל אני בטוחה שה״קופסא״ שלנו סגורה אבל יכולה להפתח, אבל אם אני יצליח, אני אסגור את הקופסא הזאת״ אמרה סאם.
״אני צריכה ללכת אני אדבר איתכן אחר כך״ אמרה דונה.
״היא מתנהגת מוזר לאחרונה״ אמרה סאם. 
״איך העבודה בפיצרייה?״ שאלתי.
״טוב. משפצים את המקום אז לא תיהיה לי עבודה חודש אבל המנהלת, גברת פראדו רוחו, הביאה לי עבודה אצלה, שמרטפית״
״אוי ואבוי אני הייתי שם״
״זה לא כזה נורא, עבדתי בזה כבר בימים האחרונים״
״אני חייבת ללכת, אני עושה למייק הפתעה״ אמרתי.
״אוקיי ביי״ השיבה בחזרה.
כיבתי את המחשב והלכתי לחניה של מייק. ראיתי את הוואן ולא ראיתי אף אחד בפנים, אז נכנסתי. הסתתרתי מאחורי מושב המכונית ואז ראיתי את מייק נכנס עם עוד מישהי לאוטו. 
״הוא בטח רק ידיד שלה״ חשבתי לעצמי.
״מסריח פה ברמות״ אמרה הבחורה.
״אל תדאגי בייב״ הוא אמר.
״בייב?! למה לעזאזל הוא קורא לה בייב?״ חשבתי.
״אנחנו לבד, יש לך רעיון מה לעשות?״ אמרה הבחורה בחשדנות.
״יש לי בהחלט״ אמר ונישק אותה.
״מה?! איתה אתה בוגד בי?!״ צעקתי.
״זה לא מה שאת חושבת בייב…אה ג׳קי״ הוא אמר. 
״תחסוך ממני תירוצים, כי הכל נגמר. את הבייב שלך תדחוף אתה יודע לאיפה. תעשה מה שבא לך עם הפרחה הזולה הזאת. רק שתדע, אני ואתה גמרנו, לנצח״ אמרתי בדמעות.
יצאתי מהאוטו לכיוון ביתי ובכיתי.
~~ סוף הפלשבק ~~
ואז…ואז הסתחררתי…והתעוררתי פה״ אמרתי.
״דילן מתקשר ! מה לעשות?״ אמרה סאם.
״תעני לו אולי!״ אמרתי.
— נקודת המבט של סאם —
״ומה אני יגיד לו? אני לא יכולה ללכת לנשף איתך בגלל שהייד הזמין אותי ואני מאוהבת בו?!״אמרתי.
״את מאוהבת בהייד?!״ שמעתי צעקה.
״אתן כבר יודעות את זה״ אמרתי. 
״זאת לא הייתה אני״ אמרה ג׳קי.
״אל תסתכלי עליי״ אמרה דונה.
״אוי פאק, עניתי לטלפון?״ אמרתי.
הרמתי את הטלפון וראיתי על הצג:
דילן – 1:07
״הלו?״ הרמתי את הטלפון בתקווה שדילן לא מאחורי הקו.
״את…אוהבת את הייד?״ שאל.
״דילן אני…״ 
״תעני לי״ הוא קטע אותי.
״כן אבל…״
״אבל מה? למה?״
״זה פשוט לא קל…״
״מה לא קל לך לעזאזל?! לי לא קל לראות אותך חומקת מבין אצבעותי?!״
״נפרדנו״
״אבל זה כאב לי!״
״ולי נראה לך היה קל לעמוד בין האקס שלי לבין מי שאני אוהבת?״
״הבנתי״
״לא רגע לא התכוונתי לזה ככה״
״אני עוד סתם אקס בשבילך נכון?״
״ולי היה קל נראה לך?! זה קל לראות את האויבת הכי גרועה שלך מתנשקת עם החבר שלך ?! אף אחד לא מבין אותי לעזאזל!״ הדמעות כבר חנקו את גרוני.
״לכי לנשף עם הייד, נתראה שם״ אמר וניתק.
הוא בעט במיטה, והיא ישבה על מיטתה של ג׳קי, ושניהם בכו.
-יום ראשון, 8:00 יום הנשף.-
״בנות רק לפני זה אני ממש חייבת לשירותים״ אמרה דונה.
״אוקיי ואחרי זה קבעתי לנו תור בספא ״אין משבר בכלל״ זאת רשת שיש בה גם מספרות וגם ספא. ״ אמרה ג׳קי. ג׳קי מרגישה יותר טוב, מייק ניסה להתקשר אליה כמה פעמים אבל היא לא ענתה. אנחנו מנסות להחזיר אותה לג׳קי שהייתה. 
9:00 – אחרי הספא הלכנו לקניון. 
״לפני המספרה אני רק אקנה לי משהו קטן לנשנש״ אמרה דונה. 
״וואו חזירה רק תשע בבוקר את לא קצת ממהרת?״ אמרה ג׳קי.
״אני רק קצת רעבה״ אמרה דונה.
נכנסנו למספרה ויצאנו משם אחרי שעה, בעשר הלכנו לבית הקפה ע״ש ז׳ול וורן לאכול ארוחת בוקר.
״אני אקח פנקייק״ אמרה דונה.
״אני אקח סלט פירות ומים.״ אמרה ג׳קי.
״אני אקח חביתה עם גבינות״ אמרתי.
״מגיע מייד״ אמרה המלצרית.
״פנקייק דונה ? אחרי שטחנת את הכריך ההוא?״ אמרתי.
״מה את רוצה אני צריכה לאכול עכשיו בשביל שת…בשבילי. ״ אמרה דונה.
״ההתנהגות שלך מזכירה לי מישהי״ אמרתי.
באחת עשרה, הלכנו לקנות נעליים 
ובשתיים עשרה חזרנו לביתה של ג׳קי לארגן את כל הדברים.
״יש הכל?״ שאלה ג׳קי.
״זה נראה כמו מיטה שיש עליה מיליון כלי איפור, שלוש שמלות שלוש נעליי עקב ואלף בשמים.״ אמרתי.
״מצוין. כבר אחד וחצי, בואו נלך לאכול״ אמרה.
״סוף סוף גוועתי ברעב!״ אמרה דונה.
״את אכלת מלא״ אמרתי.
״נו אז מה מה שמנתי? אוף אני שונאת אותכן! אוי סליחה אני אוהבת אותכן…אני מתה ללכת לשירותים !״ אמרה דונה ורצה במדרגות.
״יש בה משהו מוזר״ אמרתי.
בשתיים התארגנו ויצאנו מוכנות בחמש וחצי.
הלכתי לביתי והייד בא לאסוף אותי במכונית שלו. 
״את נראית מדהים״ אמר.
״גם אתה נראה ממש טוב״ השבתי.
התצתלמנו ונכנסו לאולם.
הבטתי במקום אבל אז…ראיתי את דילן.