הפכים- פרק 9-

הנחתי את ראשי על גבו השרירי. יכולתי להרגיש את שרירי הגב והבטן שלו. זה היה ברור שהוא עושה ספורט, ראיתי את הגוף שלו כשהוא התקלח אצלי. פאק, הוא התקלח אצלי. אני בשוק שהסכמתי. "כמה שאת חושבת, חדשה" הוא אמר ועצר באמצע גבעה ירוקה. הוא הוריד את הקסדה וירד מהאופנוע, והושיט לי יד. ירדתי לבד, לא צריכה עוד מגע איתו. "אז זה המקום?" שאלתי בחיוך. "זה המקום" הוא אמר. "ככה פשוט, ככה מדהים" הוא אמר. הסתכלתי עליו. "אבא שלי היה לוקח אותי לפה בשבתות" הוא אמר והתיישב. התיישבתי לידו. הכל היה כל כך שקט, שציוץ הציפורים היה נשמע בפול ווליום. "איפה הוא עכשיו ואיפה אני.." הוא מלמל. "מה זאת אומרת?" שאלתי והסתכלתי עליו. הוא נשם עמוק. "הוא מת" הוא אמר. צמרמורת עברה בגופי. "א..אני לא ידעתי" אמרתי בשקט. הוא הנהן. "אני יכול לספר לך משהו קצת יותר אישי?" הוא שאל והסתכל עליי. הנהנתי. "הוא לא.. הוא לא סתם מת, הוא.. נרצח" הוא אמר. הסתכלתי עליו בתדהמה. "למה?" שאלתי. "מסובך מדי" הוא מלמל. "אני מצטערת" אמרתי בשקט והסתכלתי עליו. הוא הרים את מבטו אליי והנהן בחיוך מרגיע. "טוב, לא רציתי שנגיע לשלבים כאלה" הוא אמר בחיוך וגיחך. "מה את אומרת? מרגיע, אה?" הוא שאל. "כן" אמרתי בשקט, לא מצליחה להוציא את מה שהוא אמר מראשי. "די כפרה, אל תחשבי על מה שאמרתי לך" הוא אמר וקם, והושיט לי יד. נעזרתי בידו וקמתי. היינו צמודים לכמה שניות. הסתכלתי עליו, והוא עליי. "בואי נלך" הוא אמר.
היה כבר מאוחר. נסענו לבית שלי, והוא נעצר. "היה נחמד" אמרתי בחיוך והכנסתי את הקסדה לתא. "היה משחרר" הוא אמר. חצי חיוך עלה על שפתיי. "עמיחי צריך לשמור עלייך טוב" הוא אמר. חייכתי. "לילה טוב אסי" אמרתי. הוא הנהן. "לילה טוב" הוא אמר בחיוך ונסע משם. נאנחתי. משהו קורה לי, אני לא בטוחה מה. נכנסתי הביתה, ועליתי לחדר שלי. שיחה שלא נענתה מדנה ומעמיחי. דנה התקשרה שוב. "היי" אמרתי לה. "איפה היית?" היא שאלה בתדהמה. "הייתי.." "אל תעני לי אפילו, היינו צריכות לסיים את העבודה בהיסטוריה!" היא צעקה לי לתוך האוזן. "שיט! שכחתי מזה לגמרי!" אמרתי. אסי השכיח ממני הכל. "מחר ניפגש ונעשה את זה, ואת לא מבריזה לי בגלל איזו שטות, כן?" היא שאלה. "מבטיחה" אמרתי. "יופי, אוהבת אותך" היא אמרה, יכולתי להרגיש את חיוכה. "לילה טוב" אמרתי לה. "לילה טוב" היא אמרה וניתקה.
נשכבתי על המיטה, ועצמתי עיניים. ניסיתי לישון, בלי הצלחה. פתאום שמעתי דפיקות בדלת המרפסת. קמתי והזזתי את הווילון. "אסי?" שאלתי בחיוך. הוא הנהן. מה הוא עושה כאן? פתחתי את הדלת. "מה קרה?" שאלתי. הוא שתק ונכנס לחדר. "אסי, אתה מלחיץ אותי, משהו קרה?" שאלתי שוב. הוא הסתכל עליי. "שכחתי משהו " הוא אמר בשקט. "מה?" שאלתי, לא מבינה מה זה קשור אליי. הוא רכן אליי, קירב את ראשי אליו עם ידיו ונישק אותי.