החבר הכי טוב שלי הוא ערפד !!!(וואן די) פרק 6

אני אישית אוהבת מאוד את הפרק הזהההה —–

״כן למה שאני לא יהיה בסדר ?״ הוא שאל כלא יודע . האמת שלא ידעתי מה לענות לו .
״לא משנה .. פשוט זה .. טוב עזוב כבר ..״ אמרתי . לא ידעתי אם הוא יתעצבן או יהיה עצוב או לא יודעת כאני יגיד לו שהוא מתנהג אחרת אליי, אנרגטי מדי . אפילו שזה הארי -הסוטה- סטיילס , זה מה שהוא עושה כל היום לא ? כל הזמן עסוק , אבל זה רק מה שהעיתונות הופכת אותו, הוא לא באמת כזה . אבל אם הוא משחק כמו אחד כזה בחוץ, זה אפשרי שהוא יהפוך לאחד כזה ? אני מקווה שלא . אני אוהבת את הארי כשהוא הוא . ולא מישהו אחר.
״נו מה רצית?״ הוא אמר וחייך אלי . זה היה חיוך אחר . לא חיוך רגיל שלו.חיוך שמח מדי.
״אתה מתנהג שונה היום״ אמרתי לו
״אה כן, היום לואי והבנים צדו משהו כדי שנאכל , אני לא יודע מה זה היה אבל זה נתן לי אנרגיות חחח״ הוא אמר ובהתחלה הנהנתי אבל כשהוא אמר שהוא לא יודע מה זה היה . זה מה שהפתיע אותי .
״מה זאת אומרת לא יודע מה זה היה ?״ שאלתי
״זה הבנים .. לא אני.. אני רק זה שאוכל״ הוא אמר וצחק
״הארי , תחשוב. מה זה היה ?״ שאלתי והוא נהיה רציני פתאום והפסיק לצחוק כמו שיכור . אם זה מה שאני חושבת שזה…?
״אל תכעסי בבקשה אל תכעסי.. אבל אני חושב שזה היה בן אדם..״ הוא אמר ופי נפער . מה ?????????? ממתי הם אוכלים בני אדם??????
״מממהההה ???״ צעקתי והוא רק נאנח
״רורו…״ הוא מלמל
״לא אל תגיד לי רורו ! הארי אתה אכלת בן אדם!! מישהו כמוני וכמו ג׳מה ואן וקלי ! בן אדם !!! מה חשבת לעצמך???״ צעקתי לו מתרחקת ממנו ומסתובבת במעגלים בחדר , מנסה לחשוב על כל דבר חוץ מזה שזה יכל להיות מישהו שאני מכירה , או גרוע יותר , מישהו שאני אוהבת!
״אור , בבקשה אל תכעסי.. זה לואי!״ הוא אמר
״אל תאשים את לואי הארי ! אתה רואה מה אתה אוכל! אתה נושך אותו ! אתה פאקינג נושך אותו הארי ! איך אתה רוצה שאני לא אכעס ???? אני לא מאמינה !איך יכולת להיות כלכך עיוור ? כלכך טיפש ??״ אמרתי לו בכעס , בקושי שולטת במה שיוצא לי מהפה .
״בבקשה אל תקללי.. אור את יודעת שזה קשה לי ! כשהיית בבית חולים בקושי יכולתי לעמוד לידך!! וכשאני יכול פשוט לנשוך אותו בלי שהוא יתנגד .. זה מחזיר אותי לזמנים שהייתי עם ג׳ימי ! שהכל היה פשוט !! את הסיבה היחידה שבגללה הפסקתי עם זה ! ואת יודעת את זה ! אור בבקשה אל תכעסי.. את יודעת שעשיתי דברים גרועים יותר , את יודעת שזה לא ביג דיל ושזה רק פעם אחת שלא משנה כלום ! את יודעת את כל זה ! אז למה כל פעם לכעוס עלי מחדש ??״ הוא אמר ודמעות התחילו להופיע בעיני . רק להיזכר בימים האלה , של פעם , הרג אותי מבפנים..

פלאשבק-

הארי היה אצלי בבית , ושיחקנו עם קלי , היא הייתה בת 2 . זה היה לפני 5 שנים , כשאני הייתי בת 13 והארי היה בן 14 . הוא לגמרי התחמק ממני כל הזמן הזה , תמיד ברח והשתדל לא לדבר איתי או להתקרב אליי. זה התחיל להדאיג אותי . אולי משהו קורה ? הוא פשוט קם והלך בלי להגיד כלום באמצע המשחק . קם ויצא דרך הדלת .
״אל תבואי״ הוא הורה לי ויצא . אבל לא יכולתי יותר . כבר חודש שהוא מתעלם ממני ככה ובורח ממני ! החלטתי לבדוק מה הולך כאן . עקבתי אחריו בשקט בשקט בלי שהוא שם לב . גם כשהוא נכנס אל תוך היער המפחיד שהיה שם , עקבתי אחריו. הייתי נחושה בדעתי לדעת מה הוא מסתיר . הלכתי אחריו עד ששמעתי קול מלפניו . הוא שם לב אל הקול כבר לפני והתחיל לרוץ אל הקול . הריצה שלו הייתה מהירה יותר משדמיינתי שאפשרי ! הוא טיפס על האבנים וקפץ גבוה מאוד , הוא דחף דברים מהדרך שלו בצורה לא אנושית . זה התחיל להפחיד אותי ! אבל המשכתי ללכת אחריו . בשלב כלשהוא איבדתי אותו . הוא היה מהיר מדי ! נשארתי הולכת ללא כיוון באמצע יער מפחיד . שמעתי קולות מאחורי והתחלתי לרוץ . לעומת הארי הריצה שלי ממש לא מהירה . ראיתי גוף של ילד בן 16 במטושטש . גם הוא הי מהיר מדי . הוא תפס את היד שלי ודחף אותי אל עבר האדמה . החולצה שלי נקרעה והתחיל לרדת לי דם מהברך . פחדתי כלכך .. המבטים שלו ושל החבורה שלו אל הברך המדממת שלי.. איך שהם נראו.. הכל היה כלכך לא מציאותי ! מצאתי את עצמי מוקפת במעגל של נערים בני 14-16 שנראים כאילו הם הולכים להרוג אותי כל שניה . היו להם מבטים כאלה .. מבטים רעבים . אותו הנער שדחף אותי , התקרב אלי ותפס בזרוע שלי וקירב אותי אליו. כבר לא הייתי בטוחה מה הוא רוצה ! הדמעות לא הפסיקו לנזול בשקט גמור ואז באותו הרגע שראיתי את הבעתו , מתוך פיו בלטו ניבים . ואז מכל הידע שלי בסרטים – ידעתי שהוא ערפד . לא חשבתי שזה אמיתי , חשבתי שזו מתיחה עד שכל שאר שנערים רצו לכיוון אחר והוא הפיל אותי לרצפה שוב , עוקב אחריהם . אחרי כמה שניות של בכי לעצמי על מה שלא קרה כאן הרגע , שמעתי צעקות . רצתי משם כמה שיותר מהר . הבנתי כבר לבד שאני כנראה הבאה בתור . רצתי הרבה אבל זה הרגיש כאילו אני רצה במעגלים ! לבסוף הכוח שלי אבד וצנחתי לרצפה עוד כמה שניות ומאבדת את ההכרה . אבל אז , מרחוק , יכולתי לשמוע את הקול של הארי .
״אל תצעק , זה לא יכאב אני מבטיח ;)״ ואז שוב הצעקות האלה ! לא ! הוא לא ערפד ! הוא לא עשה את זה ! ניסיתי לשכנע את עצמי אבל אז קלטתי שהם עומדים כמעט מולי וראיתי את הארי , נושך מטייל שעבר פה כנראה , שנראה כאילו מוציאים ממנ ואת נשמתו. זה היה הדבר הכי מפחיד שראיתי בחיים שלי ! התקפלתי וחיבקתי את רגליי עם ידי מקווה שהוא לא יבחין בי . אבל הוא שמע תזוזות והתקדם לכיווני . הוא הלך לאט לאט ואז קלט אותי ומבטו הקשוח התרכך.

סוף פלשבק-

אני זוכרת כל רגע מהסיוט הזה . וכל תחושה שהרגשתי . יכולתי להרגיש את הכאב בידי לאחר שהנער – ג׳ימי , תפס בידי בחוזקה . התמלאתי בפחד . פחד מהדבר הזה שעומד מולי. פחד מהחבר הכי טוב שלי. ובעצם , הוא באמת הפסיק בגללי . הוא הבטיח לי , שזה לא יקרה שוב בחיים…

פלשבק –
״אור .. בבקשה תאמיני לי.. אני יודע שזה מוזר אבל זה אמיתי ואני לא יכול שתכעיס עלי אני לא רוצה שתפחדי ממני!״ הוא אמר ואני רק ניסיתי לעצור את הדמעות ..
״אז תבטיח״ אמרתי לו בלי להסתכל עליו אפילו
״מה להבטיח ? אני יעשה הכל אור ..״ הוא אמר ברצינות
״שאתה מפסיק עם זה . שזה לא יקרה שוב .״ אמרתי
״אבל איך אני יכול להפסיק לאכול?״ הוא אמר
״תהייה כמו אדוארד קאלן.. תאכל מחיות או משהו ! לא בני אדם.. ״ מלמלתי
״אם אני אבטיח את לא תפחדי ממני יותר ? את תבטחי בי?״ הוא שאל
״כן .״ עניתי לו בפשטות במשך כל השיחה הזאת לא מסתכלת עליו .
״אז אני מבטיח לך , אור אמסלם, שאני לא אוכל יותר מבני אדם״ הוא אמר

סוף פלשבק