עיר החטאים – פרק ב'

ישבתי בחדרי פעורת פה על הנערה שתמונה עמוק בתוך שלולית הדם, לאחר מספר שניות עייני נסגרו גם כן, נרדמתי…הרחוב היה שקט שום אדם לא היה ולא חתול שחור עם עיניים זהובות זוהרות, שבדך כלל מסתובבים בעיר. רק דממה! זה היה השקט שאחרי הסערה…
התעוררתי, אור יום עלה על העיר, אור חיוור ואפלולי.

כמעט ואין פה אור ממש, האור של היום זה כמה קרני שמש הנכנסות לעיר, בעיקר יש פה חושך.
הרחוב התמלאה באנשים חלקם פושעים חלקם אנשים פשוטים כמוני, כולם צפו בגופה, בגופה הספוגה בדם.
אפילו חוקר לא הגיע למקום הם מפחדים להיכנס לפה.
אצלנו בעיר יש רצח וזהו… ממשיכים את היום כרגיל, זה לא כמו אצלכם שרצח זה טרגדיה וחדשות מגיעים לשדר בטלוויזיה.
אצלנו רצח זה לא סיפור גדול!, דברים מוזרים קורים כאן דברים נוראיים!..לפתע נישמע פיצוץ עז מכיוון מרכז העיר…

אמא נכנסה לחדר בבהלה "אל תצאי היום, מסוכן בחוץ מהרגיל! אמרה אמא.
שמעת מה קרה אתמול בלילה? "נערה נרצחה מגבר בן 20 שהיה שיכור " קראה אמא ממודעה שהייתה תלויה בלוח המודעות.
וזה היה ברחוב שלנו!..בדרך כלל אצלנו ובחמש הרחובות הסמוכים אלינו לא קוראים הרבה דברים כמו בשאר הרחובות.
באמת? שאלתי בתמימות, אמא לא אוהבת שאני צופה מקרי רצח או כל דבר אחר שלא נאה.
היא סרגה את החלון וכיסתה אותו בווילון הבד שבחדרי.
"אני צריכה ללכת לעבוד!, אבא יצא מוקדם הבוקר" אמרה אמא.
"לא לצאת, לא להתבונן בחלון ולא לצפות בטלוויזיה בערוצים לא חינוכיים!" הצהירה בפני אמא.
"גם ככה הטלוויזיה שלנו בגודל של קופסת נעליים" חשבתי לעצמי.
אמא יצאה מהבית, ונעלה אחריה את הדלת, היא עובדת במרכז העיר שם כל הסכנות בכל יום אני מתפללת שהיא תחזור שלמה, כמו כן אבי.
אין אף אחד בבית ואמא כבר לא נראתה ברחוב.
"אני ילך לבת' חברתי הטובה" חשבתי לעצמי, למרות שאני יפר את החוקים של אמא, היא גם לבד בבית שיכנתי את עצמי.
אבל מאיפה יוצאים?…מהחלון! היססתי לרגע.
הזזתי את הווילון ופתחתי את החלון לרווחה, עשן אפור עלה ממרכז העיר, ריח גופרית ודלק משוטט באוויר הצח.
יצאתי מהחלון וירדתי מהסולם שהיה בצד הבניין.
אני נמצאת באמצה הרחוב בצד הכביש, כמה מכוניות חולפות על פניי במהירות.
לקחתי את אופניי שהיו בחסן הראשי של הבניין, נסעתי במהירות לכיוון ביתה של בת'.
אני חולפת על פני זירת הפשע של אתמול, ועל כל האנשים הסקרנים שמתבוננים בגופה. הגעתי לכיכר המפריד בין שני הרחובות "שלי ושל בת' ", חלפתי במהירות כיכר, רכב אדום נסע במהירות לפניי.
בוום!…ניכסתי בחוזקה במכונית האדומה ועיקמתי את כל המראה השמאלית…
לפתע יצא מהרכב איש מבוגר, הוא היה שחרחר ועם שיער חום וזיפים על פניו הכעוסות.

הוא חיטט בכיסו והוציא אקדח גדול וכיוון אותו לראשי…