אהבה לא בטוחה. פרק 2 בבקשה תקראו!

פרק 2:
"עודד עצור, בבקשה!" התחננתי מולו, מתנשפת.
"די, מור מה כבר יש לך להגיד?"
"יש לי המון מה להגיד. אני רוצה להתחיל שוב, בלי דן מול העיניים. שנינו לבד, מה דעתך?"
"מאיפה לי לדעת שאת לא מאוהבת בדן? הוא בחור שכול בחורה רוצה."
"למה שאתאהב בו אם יש לי אותך?" חייכתי חיוך קל והושטתי לו את היד. "אז, אתה רוצה ללכת לפארק, בלי כול השטויות ברקע, נדבר סתם?" הוספתי.
טוב,עודד היה די בהלם. (אולי בגלל שאני כזאת חמודה..' מישהי עפה על עצמה באותו רגע..')
הוא ניסה לחפש מה להגיד, אבל בסוף הוא הנהן והחזיק לי את היד. הלכנו לפארק, בשעה 21:00 והוא היה ריק לגמרי. ילדים כבר לא שיחקו בו, ולפעמיים באו אלכוהוליסטים, ניסו להתקרב אבל עודד הזמין מאבטח חזק שישמור עלינו.
הוא היה יותר רומנטי ממה שחשבתי שהוא. חשבתי שהוא יתייבש ולא ינסה לדבר. אבל הוא נשפך ונשפך יותר מדי אם אפשר להגיד ככה. הוא סיפר לי דברים שלא ציפיתי ממנו. טוב, עכשיו לא אגיד לכם, זה סוד לא?
הוא כול כך שמח לספר את זה, כאילו זה לא הפריע לו.
למרות, כשהוא סיפר לי דברים הוא לא הסתכל לי בעיניים. זה היה קצת מוזר, חיפשתי את המבט שלו אליי, אבל הוא כול הזמן הסתכל על השמיים, על הכוכבים המנצנצים.
כשהוא הסתכל עליי הוא ישר הסיט את מבטו לשמיים שוב.
"מתי תסתכל עליי?" הדבר נפלט לי מהפה.
עכשיו הוא באמת הסתכל עליי. זה היה קצת מביך.
אבל אחרי שנייה, הוא הסתכל בשעון.
"ואוו, 23:30 איך שהזמן עובר מהר.." הוא חייך חיוך מביך.
הוא קם ונופף לי לשלום. באתי לחבק אותו ,לפחות ,אבל הוא לא התייחס. אני לא מבינה על מה הוא חשב שזה הפגישה הזאת. דייט, או מפגש חברות?
הלכתי במהירות הביתה, בלי שומר, הדרך הייתה מפחידה. כול הזמן אלכוהוליסטים הסתכלו עליי יותר ויותר. ניסיתי לא להסתכל עליהם יותר מדי ופשוט רצתי במהירות, מביטה ברצפה.
הגעתי הביתה, כולם ישנו. למזלי היה לי מפתח. פתאום הרגשתי שהפלאפון שלי רוטט.
"הודעה מעודד.." הפלאפון שלי הודיע.
"מה עכשיו?" נאנחתי.
' הי מור, היה ממש כיף הלילה, מצטער שלא חיבקתי אותך או משהו.. אבל פתאום בפארק.. הרגשתי שאת שונה. הייתי לגמרי מובך, אחרי כול הסודות האלה.. פחדתי שאפילו לא תרצי להתחבק איתי. למרות שראיתי אותך אחר כך מנסה.ממש מצטער, אולי בא לך עוד איזה חצי שבוע ללכת שוב לדייט כזה?'
אוקי, מה? עודד בלבל אותי לגמרי. למה שלא אחבק אותו? כמה שיותר אני מכירה אותו, הוא יותר מפתיע אותי.
'על מה לעזאזל אתה מדבר? אני מחבקת אותך בשמחה גם אם יש לך כינים! אתה בסדר?'שלחתי לו חזרה.
ושוב הפלאפון שלי רטט.
' נו אמרתי שאני מצטער, פשוט פחדתי… אז את רוצה או לא?'
'אני ארצה כשתסביר לי מה קורה כאן! '
'סיפרתי לך את כול הסודות שלי, מה את כבר רוצה?'
'לא צריכה את הסודות שלך. עזוב, אני אחשוב אחר כך, אני רוצה לישון.' שלחתי לו בכעס.
מה הוא רוצה ממני? מספר את כול הסודות שלו, אבל למה הוא לא חיבק אותי, את זה הוא לא מספר.
הלכתי לישון ונרדמתי במהרה.
——————-

"בוקר!" אימי דילגה בשמחה כשטום היה על ידיה הגדולות.
"חח….."הוא צחקק.
קמתי בעייפות והלכתי למטבח. אימי, אחי הגדול שון התכונן ללכת לצבא ואבי כבר הלך לעבודה ב6 בבוקר.
אכלנו בשקט, קורנפלקס, טוסט, ממרח עם שוקולד בשביל טום… ועוד המון דברים שלא הספקנו לאכול.
"אז.." אימי התחילה לדבר בעודה אוכלת. "איך היה אתמול עם עודד..?" היא הסתכלה עליי.
שון פתאום הסתכל עליי גם, חושב לעצמו לבטח :' לאחותי יש דייט? מה?!'
את טום זה בכלל לא עניין, הוא התעסק בטוסט, הוא בטח חשב לעצמו: 'איזה כיף לה, הם בטח שיחקו מחבואים או תופסת.'
למה כולם נדבקים אליי?!
"סתם.. דיברנו." אמרתי במבוכה.
"היה כיף?"שון פתאום התערב משום מקום.
הבטתי עליו, כאילו מה הוא רוצה ממני אבל בכל זאת עניתי.
"אמ.. כיף.כן, היה בערך כיף." התחלתי לגרד בשיער כאילו היו לי כינים.
"בערך." שון לחש.
"אני.. אני צריכה ללכת, ביי." קמתי במהירות מהשולחן, התלבשתי, צחצחתי והסתרקתי.
שמתי על גבי את התיק והלכתי לבית ספר.
בדרך ראיתי עם נטשה. עם דן. אוף.
בכל זאת התקרבתי אליה.
"היי.." נופפתי לה.
היא הסתובבה אליי בשמחה. "היי, מור!" היא חיבקה אותי. "אז.. איך היה עם עודד?"
"אני יכולה לספר לך אחר כך, בפרטיות?" הבטתי קצת בדן כדי להבהיר זאת. אבל הוא בכלל לא התייחס.
"אם את שואלת אותי איך היה עם דן.." היא אמרה, התקרבה ואז לחשה לי: "התנשקנו."
הייתי די המומה. "כול כך מהר?"
"כן… הוא כזה מדהים, איזה מזל שהוא הסתכל עלינו, הא?"
'פתאום זה עלינו.' חשבתי לשנייה אבל אחר כך הצטערתי על זה.
"הנשיקה הראשונה שלך.." בירכתי וחיבקתי אותה חזרה.
עכשיו דן הסתובב.
"מותק… לא אמרת לי שזה היה הנשיקה הראשונה שלך." הוא בכלל לא היה שמח.
"חח… איזה קטע, שכחתי להגיד לך." היא אמרה במבוכה.
"למה סיפרת לו את זה? עכשיו הוא בטח חושב שאין לי 'ניסיון' בדברים כאלה.."
"הוא יהיה צריך לדעת את זה מתי שהוא."
נטשה פשוט לא התייחסה ושלושתנו הלכנו יחד לבית ספר.
זה היה יום רגיל, לא משהו מיוחד. אבל לא סבלתי את זה שדן ונטשה כול הזמן ביחד ובקושי מתייחסים אליי ועודד תוקע לי מבטים.
'עכשיו הוא מסתכל..' חשבתי באותו הרגע.
ניסיתי לברוח ממנו כול היום, זה שיגע לי את המוח. ועשה לי מצפון בלב.
לפעמיים חשבתי שזה לא מגיע לו, אבל אחרי כול האס-אמסים שהוא שלח לי והדייט שהסתיים איום בגלל שבן אדם לא מסוגל לחבק. ואז התעוררתי ושוב לא הסתכלתי עליו וברחתי ממנו, כול פעם שהוא הסתכל עליי.
נטשה התקשרה אליי אחרי הצהריים.
"מה קורה, חברתי הטובה?" קולה מהבוקר עדיין לא השתנה.
"בסדר.."שיקרתי קצת. עדיין היו לי מצפונים על עודד.
"נו.. לא סיפרת לי מה קרה בדייט."
"זה הסתיים נוראי, נטשה. הבן אדם סיפר לי מילוני סודות, לא הסתכל לי אף פעם בעיניים ובסוף לא חיבק אותי, כשאני רציתי לחבק אותו. הוא רק נופף לי לשלום. הוא ממש לא מי שהיה במסעדה. ועוד אחר כך הוא שלח לי אס-אמסים מוזרים למדי. ועוד ברחתי ממנו כול היום לא יכולתי להסתכל עליו. עכשיו יש לי מצפון."
"באמת? כנראה שכול הרקע מסביב פשוט עושה לו את זה. אולי האלכוהוליסטים איימו עליו, אולי הוא פחד בחושך." אני מודה, המשפט האחרון הצחיק אותי. פחד בחושך?! מי פוחד בחושך? אה רגע, זה אחת הסודות שהוא אמר לי!
"רגע אחד.."חשדתי. "איך את יודעת שהיו אלכוהוליסטים, חושך..?"
"אה, כי אני ודן עברנו ליד הפארק.. הוא כזה ג'נטלמן, ליווה אותי הביתה." נטשה שוב שקעה בחלומותיה.
"הוא אפילו לא ליווה אותי, נטשה. מה יש לבן אדם?"
"אחותי, אני לא רוצה להפחיד אותך. אבל אני חושבת שהוא מחשיב אותך לאחות."
אוי, היא כול כך צדקה. הוא לא קורא לזה דייט, הוא קורא לזה פגישה. (במוח כן, הוא לא אמר לי את זה ישירות.)
"את צודקת. מה אני אעשה?"
"פשוט, תפסיקי ללכת איתו לדייטים."
"ואם הוא יתקשר, מה אגיד לו?"
"שאם הוא יפסיק להחשיב אותך לאחות, את באה."
"אוי, זה לא כזה קל נטשה. זה ממש יעליב את הבן אדם."
"יעליב, אבל זאת האמת." נטשה תמיד הייתה כזאת, אמיתית. "אולי זה יפגע בו, אבל לבד הוא יפנים את זה. אם לא, הוא לא שווה את זה. גם את תחשיבי אותו לאח." והיא המשיכה לדבר.
"טוב, אין לי מה להגיד… אחשוב על זה."
"סבבה, כשתסיימי לחשוב, או כשיהיה איזה מעשה, תתקשרי אליי."
והיא ניתקה. הראש שלי היה מבולבל לגמרי, מה עודד רוצה ממני? אם הוא הזמין אותי לדייט, למה הוא מחשיב את עצמו לאח? אני גם לא יכולה להיפרד ממנו, כשהוא סיפר לי את כול הסודות האלה.
נשכבתי במיטה, מבולבלת לגמרי.
עד שהפלאפון שוב צלצל.