זה באמת קורה?פרק שלישי
הטיסה על הפגסוס הייתה מדהימה
כאשר הוא המריא יכולתי ממש
לראות כיצד אני מתרחקת מחיי הישנים
והתעופה הייתה כול כך שלווה
עד אשר השמיים התעוררו
וירו ברקים לכול עבר "תחזיקי חזק!"
אמרה לעברי"אני אחזיק,אבל במה הסוס יחזיק?"
שאלתי אותה ושמעתי את צחוקה במתוח,
בקושי רב דרך כול הברקים הללו.
"תתכונני לנחיתת חירום לא נעימה במיוחד"
תעקה לעברי אריאנה "יש נחיתות חירום לא כואבות?"
שאלתי אותה וצחקתי צחוק צרוד
עוד שנות ילדות למדתי כי קל יותר להיתבדח
במקום לבכות, או כמו במקרה שלי להיות צינית.
"תכוון אל עבר המים אולי זה ירכך
את נחיתתנו"אמרה אל עבר הפגסוס
אך אני ידעתי מנסיון אישי כי ליפול מגובה כזה
אך תוך המים יהיה שווה בכאבו לנפילה על בטון
אך לא הצלחתי לצעוק זאת לפני שהפגסוס פגע
במים, האמת לא ראיתי ולא הרגשתי את המים עד אשר הרגשתי
את פי מתמלא מים, החרחכתי את עצמי לפלוט את
המים ולעצור את נשימתי ידעתי כי מספיק שאבלע
לגימת מים ואני אתבע.
הדבר הבא שעיתי היה לעלות אם ראשי היה מעליי או מתחתי
אך לפני שהספקתי לעשות זאת דבר מה דחף אותי מתוך המים
המגע לא היה יותר מליטוף אך ידעתי כי בעצם היה
חזק במידה לא יאומנת ותוך שניה כבר הייתי על החוף
נעמדתי בקושי רב וכאשר ראיתי כי איש אינו שם לב אלי
התקרבתי אל קצה האגם ושם היו שני תווי פנים של נשים צעירות
"נימפאות"אמרתי מרותקת והמרמתי את ידי לראות שלום ותודה
הן השיוו לי בניד ראש ונעלמו "אלכס! תזוזי מן הקצה!"צעקה לעברי אריאנה
אשר סיימה לדבר עם שני נערים האחד כנראה בגילי והשני כבן 14
הסתובבתי אליה ואמרתי את הדבר היחיד שיכולתי להגיד
"תתחילי לדבר"ידעתי שמה שהיא תגיד לי יביא לסוף
כול מה שידעתי עד כה.
לפעמים אתה כול כך שקוע בשקר שלך, שאתה לא רוצה
שמישהו יבוא ויהרוס את בורותך המבורכת
אך ידעתי כי קורא פה יותר ממה שהבנתי על כן החלטתי להיתפח מן ההשליה
הלא כול כך מתוקה שלי בידיעה שבכול שניה אני אוכל לחזור אליה
תגובות (1)
תמשיכי תסיפור הוא ממש יפה!!