ה-בן דוד – פרק 12-חלק א' (על 1D)

מנקודת המבט של אנג'י:

"אבל אנג'י,אני לא מבינה למה את כועסת,את אוהבת את ג'סטין",שני אמרה,מיבבת.
"את לא מבינה,אנחנו התנשקנו" אמרתי,מתחילה לדמוע.
"זה רק הופך את זה לטוב יותר.." היא אמרה מבולבלת.
"זה לא,חתיכת מטומטמת,זה לא! הארי נכנס,הארי נכנס בדיוק כשהתנשקנו" צעקתי עליה.
היא הביטה בי מספר שניות וניגבה את עיניה.
"כל מה שאני עושה בשבילך ואת שונאת אותי,למה?" היא שאלה ברצינות.
"אל תעמידי פני תמימה,את חיכית שאני אעזוב כדי להתנפל על כריס" אמרתי בכעס.
"אני בכלל לא יצאתי איתו,כשאת הלכת כולם התנקלו אליי, אני גם עזבתי,לא מרצון, עזבתי לפני חודש ופה הכרתי את ליאם,אני אוהבת את ליאם,לא את כריס,ואת יודעת אנג'ל שאני לא יעשה משהו שיפגע בך,את יודעת למה.." היא מלמלה במבוכה את המשפט האחרון.
"אוי שני,תעשי לי טובה,תשכחי מזה,פשוט תשכחי" מלמלתי וגלגלתי את עיניי בזלזול.
"לעולם לא,את הצלת אותי" היא מלמלה ויצאה,משאירה אותי לגמרי לבד.
ג'סטין שלי,הארי שלי, הכל כלכך מבולבל.
-כעבור שבוע-

"שלום" אמרתי בשמחה כשראיתי את הארי בחדרי סוף סוף.
"היי" הוא לחש ובהה ברצפה.
"הארי,אנחנו צריכים לדבר" מלמלתי והסתכלתי בעיניו..