ביצ'יות!!
היי..
אני די חדש פה, אז אני לא יודע מה לומר.
טוב, אני פשוט אגיד את זה.
אני נדב ויש לי חולשה לביצ'יות!
היי.
אני די חדש פה.. אני לא יודע איך להתחיל
טוב, אני פשוט אגיד את זה.
אני נדב. ויש לי חולשה לביצ'יות!
אני יודע , זה השלב שבו אתם צריכים לתהות בקול " מה לא בסדר עם הבחור הזה? ביצ'יות זה רע!"
אני מניח שאצטרך להסביר, לא?
הכל התחיל בגן תמר כאשר שיחקתי בקקי טרי של כלב וחיוך מאושר מילא את פניי.
הייתי בן 6, הציפורים זרחו, השמש צייצה…
או להפך,
אני לא ממש זוכר.
לפתע, נעמדה מולי ילדה מדהימה, שירי שמה, לה הייתי מזמזם את "הילדה הכי יפה בגן" בעוד היא מביטה בי במבט שטני ודלי מלא בחול מכוון לפרצופי המאוהב.
אבל זו לא הנקודה.
בכל מקרה, שירי-בירי (כך הייתי מכנה אותה בסתר) הייתה נוהגת להשפיל אותי באופן סדרתי ולבזות את מעמדי החברתי בגן תמר.
בכל פעם שהייתי חושב להתקרב לתלתליה היפים ולזכות בנשיקה על הלחי שירי הייתה מפנה לי את גבה ומתרחקת בצחקוק מלאכי.
לילות שלמים הייתי מתהפך בשנתי ותוהה מדוע שירי מתנכלת לי.
החלטתי להיוועץ ביועצת מוסמכת לענייני בחורות-אמא.
אמא חייכה ואמרה משפט שנחקק בראשי: "רק שתדע לך
נדבישק'ה שלי, אומרים- מי שרב-מאוהב!"
מאז, הייתי בוחן את אהבתה של כל בחורה אליי ברמת הביצ'יות שיש לה כלפיי.
הייתה את הדר, שזרקה זר פרחים שלי לפח בגלל שלטענתה "הם היו זולים, מה קטפת אותם?!יא קמצן!", (מה חשבתי לעצמי?), הייתה שלי שהחמיצה את יום ההולדת שלי כי בדיוק באותו היא כבר קבעה תור למספרה (טעות שלי, הכלב שלה באמת היה חשוב יותר), והייתה נעה שביטלה את החופשה המשותפת שלנו רגע לפני כי "היא לא אוהבת את הצרפתיים" (בטיפשותי,שכחתי).
ואז הגיעה מאיה.
מאיה הייתה התגשמות כל חלומותיי, נאה ומטופחת,
עוקצנית וחדה.
ושאלוהים יעזור לי-
כמה שהיא הייתה ביצ'ית!
נפגשנו באירוע של חברים. היא הייתה לבושה בהידור,סיכלה רגליה על הכיסא ושידרה קור מוחלט ושיעמום קל.
לא הסרתי ממנה את מבטי לשנייה.
היא חצתה את האולם הרחב, וקלטה אותי.
נעמדתי מולה והושטתי את ידי.
"היי, אני נדב. את?" שאלתי והבזקתי חיוך.
היא העיפה בי מבט אחד, חייכה בזלזול הפנתה את מבטה
ועיכסה בהליכה גאוותנית.
התאהבתי מיד.
הלב שלי טייל ברחבי האולם, פלט צרחה נרגשת וחזר בצלילה לתוך הגוף שלי.
ה-ת-א-ה-ב-ת-י!!
במשך שבועות חיזרתי אחריה במרץ,
"נתקלתי" בה בטעות בכל מיני מקומות, ניסיתי לארגן מפגשים משותפים, ביררתי פרטים לגביה והוקסמתי מחדש.
מאיה, בת 23. גרה במודיעין. יש לה שני כלבים, ארבע אחים, אוהבת מאוד לבלות, לקרוא,ולישון,
(או.קיי,אז הצצתי לה בפייסבוק! ממתי זה נחשב פשע?)
אבל החלק הכי טוב?
בסטטוס התנשא בגאון מצב יחסיה-רווקה.
הללויה! לחשתי בשקט.
לא האמנתי למזלי הטוב.
התחלנו לצאת.
במשך שבועיים שלמים הייתי הגבר הכי מאושר בעולם.
מאיה שלי לא בחלה בשום אמצעי, היא התרגזה עליי לעיתים קרובות, צעקה על כל טעות קטנה שעשיתי,
והייתה לא מרוצה בעליל מכל דבר שעשיתי.
"אתה נראה נורא,תחליף את המכנסיים האלה"
"אתה לא חושב שהשמנת מדי?"
"אתה לא משקיע בי מספיק"
"אין לך משהו חכם לומר?"
היה חלק נרחב מאוצר המילים היומיומי שלה.
ואני?
מאושר.מאושר.מאושר.
חברים ניסו לדבר איתי, אמרו שאני מטורף,שהשתגעתי, שהיא אישה מסוכנת ושהיא "ערמומית ונבזית, מה לעזאזל אתה מוצא בה?!"
אפילו ההורים שלי מלמלו משהו על "למצוא את המכסה המתאים".
ואני? בשלי.
"מי שרב-מאוהב" וואהו. כמה שהייתי מאוהב.
ואז מצאתי את מאיה בוגדת בי.
עם גבר.
מישהו שהוא לא אני.
מאיה ומישהו שהוא לא אני.
לא ידידי נפש.
בהחלט לא "ידידותי" היה מה שראיתי שם!
הבנתם את הנקודה.
זה היה בדיוק אחרי שחזרתי מהעבודה, הבית הדיף את הריח המתוק שלה ושמעתי אותה מצחקקת בחדר.
נכנסתי לחדר מחוייך, והבטתי בה המום, בעודה מקפצת בחדווה על בחור שעיר ומכוער להפליא.
כשקלטה את מבטי ההמום היא התקרבה לידי במין מבט נוזף, הרגשתי מובך.
"זה לא אתה, זו אני" זרקה לי וחזרה לשחק עם הגורילה.
כן, בדיוק ככה!
עזבתי את הדירה בחמת זעם, נרגש ומבולבל.
חציתי את הכביש הסואן לקפה הסמוך וישבתי חסר-אונים כשחברי מביט בי ברחמים .
"עזוב אותך, היא סתם הייתה אחת"זרק קלישאה.
גם כן חבר.
לפתע כמו משמיים נפלה עליי ההכרה..
"היא כנראה חושבת שאני לא משקיע מספיק!! לכן היא עשתה מה שעשתה.
אוי,מאיה מסכנה שלי!"
התעלמתי ממבטו ההמום של חברי.
הוא לא יבין, הוא לא יודע מה המשמעות האמיתית של לאהוב. ואני הרי אוהב ביצ'יות!
רצתי אצתי לדירה בדילוגים , שמח ומאושר.
לפתע יד קשה אחזה בי , ולפני שהספקתי להניד עפעף נזקתי למכונית שחורה.
"אל תזוז. אתה עצור!"שמעתי קול עבה
"מ..מה? מי אתה?!"גימגמתי בחוסר ישע
"אתה יכול לקרוא לנו "הכבוד האבוד שלך
אנחנו כאן כדי להציל אותך. אתה יכול לבוא בהסכמה, ואתה יכול להילקח בכפייה. לא הייתה לנו ברירה, עברת את הגבול". ולפני שהספקתי להשיב הכל הפך חשוך.
עכשיו אני כאן,
עומד מולכם.
אני די חדש כאן, לא יודע מה לומר.
אז.. אני פשוט אגיד את זה.
אני נדב,
ויש לי חולשה לביצ'יות!
תגובות (3)
חחחחחח אהבתי
חחח כל הכבוד!
סיפור נחמד..
סיפור מאוד מעניין יש לך פה, כל הכבוד!
אז ראשית, ברכות על סיפור שנכתב בצורה מצחיקה, מעניינת, קומית וטראגית: רול קליפורניה, הכל באחד!
את צריכה להיות מאוד גאה בעצמך על הסיפור שכתבת כאן, שהוא גם בעל תוכן מרתק, ולמרות הכל שולח סימני חדווה לכל אורך העלילה.
ההערה היחידה שלי: אני מניחה שכתבת את הסיפור שלך ב"וורד"? מפני שכמות הרווחים מעט מוגזמת, אם אכן כתבת בוורד, כדי ליצור רווח רגיל תלחצי על שיפט ואנטר יחדיו, אם לא, פשוט נסי לעשות רווחים: רק לא בהגזמה!
כל הכבוד! חזק ואמץ!
ממני: ליסה!