המירוץ למיליון (הגרסא שלי ושל הארי) פרק 9

~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"אני לא חושבת שאיי פעם רצתי ככה..” אמרתי והסתכלתי על הארי.
"וואו.. זה היה מלחיץ..” הוא גם אמר והסתכל עלי
"אתם יכולים להתנשק.. זה בסדר" המראיינת אמרה
"עדיף לך לקפוץ מהגג זה יכאב פחות מאשר מה שאני אעשה לך.” זייפתי חיוך ומחקתי אותו מהר.
~~~חזרה למירוץ~~~
"אתם הגעתם במקום ה-” רון שחר אמר
"ה-” זירזתי אותו
"השמיני" הוא אמר וחייך
"אעאעאעאעאעע" התחלתי לצרוח ולקפוץ על הארי
~~~
"עליכם לזהות את המדינה הבאה אליה אתם טסים" הקראתי את המשימה והארי הפעיל את הטאבלט.
"מזה?” שאלתי לא מבינה כלום
"זה כל כך מוכר… אני יודע!!” הוא קפץ
"מה? מה זה??”
"צרפת!! הרי אני דובר צרפתית!!” הוא התלהב ומשך אותי לכיוון שדה התעופה
"אתה דובר צרפתית??” שאלתי אותו מופתעת
"אנחנו מכירים אחד את השני במשך 7 או 8 שנים, כנראה יותר, ואת לא יודעת עלי כלום.” הוא קבע עובדה
"רגע. אז אנחנו טסים לצרפת??” התלהבתי, מנסה להעביר נושא. הרי הוא צודק. אני באמת לא יודעת כלום עליו. והכי עצוב זה שאנחנו מכירים מלא זמן..
"כן! וזו העיר הכי רומנטית..” הארי חייך ונישק אותי בצוואר
"לא להתלהב.” ביקשתי ממנו צוחקת
~~~על הטיסה~~~
"אני עייפה" פיהקתי והנחתי את ראשי על כתפו של הארי
"תשני עלי" הוא אמר והזיז את הראש שלי על הברכיים שלו
"בוא נדבר עד שאני ארדם" ביקשתי ממנו
"טוב.. בואי נבחן אחד את השני כמה שאנחנו יודעים אחד על השני אוקי?” הוא אמר ואני הסכמתי
"טוב.. צבע אהוב?” הוא שאל והתחיל לשחק לי עם השיער
"כתום" אמרתי
"טואוב! עכשיו שלך. סגול?”
"כן!” חייכתי וחשבתי על שאלה
"סוג בנות אהוב?”
"כאלו שהן אמבר דיימונד" הוא חייך ונישק אותי
~~~
"הגענו.” הארי העיר אותי ונישק אותי
התמתחתי קצת וקמתי. לקחנו את התיקים שלנו וקיבלנו את הרמז הבא.
חיפשנו מונית ועלינו עליה
"פאק הארי. כתוב שחייבים לדבר רק עברית. זה שאתה יודע צרפתית לא עוזר לנו..”
"גשר דבילי. תיקח אותנו לשם" ניסיתי לסמן לנהג
"האידיוט לא מבין" לחשתי להארי
"האידיוט הזה יודע עברית" הנהג פתאום אמר
"אומיגאד!! אני כלכך מצטערת!!” התחלתי להתנצל והארי צחק
"מזה מצחיק אידיוט??” נבחתי עליו
"זה קורע!” הוא אמר
"זה לא.” קבעתי
ירדנו מהמונית והתתחלנו לעלות על הגשר.
"אמאא האריי תחזיק אותיי" מלמלתי
"אני פה. להירגע.” הוא חיבק אותי
"אנחנו צריכים למצוא פנטומימאי מוזר.” לחשתי לו
"אני חושב שמצאתי.” הארי הצביע על מישהו שעמד כמרחק של כמה צעדים מאיתנו.
"קדימה הארייי צריך למהר!! אנחנו בין הראשונים ואני רוצה שזה ישאר ככה.” משכתי אותו
הפנטומימאי הציג וברגע שהוא הראה לנו את הריקוד לקח לי כמה דקות לעלות על זה.
"קאן-קאן?” שאלתי לא בטוחה
הוא סימן עם ראשו שצדקתי והביא לנו את הרמז הבא.
"איך עלית על זה כלכך מהר??” הארי שאל מופתע
"אני רוקדת 12 שנה.” אמרתי לו
"נכון!” הוא נזכר
"אתה לא ידעת את זה.” אמרתי לו
"נכון" הוא הסכים ושנינו צחקנו.
ירדנו מהגשר והלכנו לכיוון מגדל אייפל
"למה אנחנו הולכים לפה??” שאלתי את הארי
"כי אני רוצה מזכרת.” הוא ענה
"הארי! אין זמן לצלם את מגדל אייפל או לקנות משו מהחנות מזכרות! אנחנו במירוץ!!” הזכרתי לו
"לא דיברתי על מזכרת כזו.” הוא צחק
"מה? אז למה אהההה" הבנתי
הוא תפס אותי במותניים ומשך אותי אליו.
הנחתי את ידי על כתפיו והתנשקנו. מתחת למגדל אייפל. יש דבר יותר פאקינג רומנטי מזה?! חוחו.
הידיים שלי התעסקו עם כמה מהתלתלים שלו שבצבצו מתחת לכובע הגרב שהוא לבש.
"המירוץ הזה ממש מפריע לי לעשות איתך דברים" הוא לחש לי כשהתנתקנו.
אני רק צחקתי ומשכתי אותו לחפש מונית.
"אוקי.. אנחנו צריכים למולאן רוז'” אמרתי להארי שיסביר לנהג מונית.
"נסענו לשם ובדרך הצבענו.
הגענו לתיאטרון וקראנו את המשימה הבאה.
"עליכם להפוך עכשיו לרקדניות קאן-קאן" התחלתי לקרוא והתחלתי לצחוק
"למה את צוחקת?” הארי שאל חושד..
"כלום.. בוא נלך להתלבש" ניסיתי להחניק את הצחוק שאיים לפרוץ ממני.
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"זה היה נוראי!!” הארי אמר
"זה היה מושלם עליך!!” התחלתי לצחוק מחדש
"זה היה מזעזע!!” הוא התכווח איתי
"חח לא נכון!! היית חתיך!!” צחקתי עליו שוב
"טוב תראי…” הוא אמר וקרץ לי
"לא. אתה לא נראה סקסי שאתה עושה את זה. תפסיק. אבל מה שהכי-”
"לא נכון! אני נראה מאוד-”
"הארי!! אני מנסה לדבר פהההה!! תסתום את פיך!!!” אמרתי לו
"טובטוב" הוא אמר צוחק
"אבל אתה יודע שזה נראה כאילו סבבה חוץ מהקטע שלא לבשת כלום חוץ מהגרביון..”
"מה למה?”
"כי ה.. חבר שלך.. אמממ בלט" ניסיתי לומר ב.. עדינות מתפוצצת מצחוק
"מה את רוצה?? את החלפת בגדים לידי!!” הוא אמר מתרץ
"הארי!” צווחתי
"מה?” הוא צחק
"תסתום!! יש ילדים שרואים את התוכנית המפגרת הזו והם לא צריכים שתעשה להם טראומה!!” סיננתי לו
"איך אני אשם?? זה בגללך!!” הוא אמר שוב
"תשתלט על עצמך!” נתתי לו כאפה
"סורי. אני לא יכול שיש לידי כוסיות.”
"אני לא כוסית" אמרתי לו והעיניים שלו נפתחו בצורה מפחידה
"את אמרת מה עכשיו?” הוא שאל
"אמרתי שאני לא כוסית"
"אני לא מדבר איתך.”
"טוב"
~~~חזרה למירוץ~~~
"הארי תתרכז! אתה צריך להזיז באלגנטיות את החצאית הזו! לא באגרסביות!!” התייאשתי ממנו
"אני כלכך מצטער!! פשוט פספסתי כמה שיעורי בלט השנה" הוא אמר בציניות
"הארי תסתום. זה נורא פשוט!! תראה..” אמרתי לו וחזרתי איתו על כל הצעדים עד שהוא הצליח.
התקרבנו לבמה ולחשתי להארי באוזן:
"איתי, אתה עוד תלמד לרקוד כל סגנון אפשרי"
"ואיתי, את תלמדי מזה אהבה" הוא הדגיש את המילה האחרונה
"האריייי" צחקקתי
"מה?” הוא התמם ומשך אותי למאחורי הווילון של מאחורי הקלעים של הבמה.
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"אז.. מה בדיוק קרה מאחורי הקלעים בבמה…?” המראיינת שאלה ואני והארי החלפנו מבטים
"מצטער. חסוי. ג'נטלמן לעולם לא מגלה דברים שכאלו. יש משפט כזה נכון?” הארי שאל אותי
"נראלי שכן אבל אתה לא-”
"אני כן ג'נטלמן"
"כן ברור. מה שיגרום לך לישון בשקט בלילה.”
"אה, את ישנה איתי היום?” הוא התחכם
"תסתום.” אמרתי לו הועפתי לו מבט מאיים.
~~~חזרה למירוץ~~~
נכנסנו בצווחות לבמה והתחלתי להישפך מצחוק ששמעתי את הארי צווח בווליום גבוה.
הריקוד הלך בסדר והיה לי קשה לנשום גם בגלל שרקדתי וגם בגלל שראיתי את הארי רוקד..
(יאווו אני מדמיינת את זה בראש ואני פשוט על הרצפה מצחוק..)
רקדנו וסיימנו (אני לפחות) בשפגט, מתנשפים.
"עברתם" זה כל שהבנתי מהבוחנת וזה הספיק לי.
רצנו למטה להחליף בגדים ונסענו מהר למשימה הבאה.
"צומת.. מה ניקח?” שאלתי את הארי
"לדעתי מארי אנטואנט. הכי פשוט.”
"אבל הכי מגעיל.” אמרתי לו
"כן.. אבל זה לוקח הכי פחות זמן. קדימה. הולכים לזה.” הוא קבע וניסינו לתפוס מונית.
הגענו למשימה ושמנו מחוך
"תקשיבי. את ממש רזה.. זה ענק עליך, המחוך הזה!!” הארי אמר כשהתיישבנו לשולחן.
"לא אני לא"
"אל תתחילי אפילו.” הוא אמר והוא לא צחק
"טובטוב. אל תהרוג אותי"
"אני אעשה לך הרבה דברים, אבל להרוג אותך.. ממש ממש לא" הוא צחק
"איכס הארי!! אני לא אוכלת ביצה חיה!! וקמח!! איכס!!” אמרתי לו והרמתי את מבטי אליו וראיתי שהוא כבר סיים את שניהם.
"איכס הארי!!” צחקתי
"קדימה! אם אני אכלתי את זה גם את אוכלת את זה!! אינמצב שאני אכלתי את זה סתם!!” הארי התעצבן עלי
"אל. תצעק. עלי.” סיננתי לו
"תעשי מזה עיסה בפה. ככה זה יהיה פחות גרוע..” הוא אמר לי
"טוב..” אמרתי ועשיתי כפי שהוא אמר לי ולמרבה הפלא הוא…
טעה.
"זה עדיין מגעיל.” אמרתי לו לאחר שסיימתי את המרכיבים האלו
"קדימה.. אנחנו אמורים לאכול את מה שיש מתחת למכסה הזה הארי אמר ופתח אותו
"מצטערת. אני ממש אבל ממש לא אוכלת נרות.” אמרתי להארי בזמן שהוא כבר גמר חצי נר
"נוו כבר!! זה לא כלכך נורא!!” הוא שיכנע אותי
"באוכל אינלנו בכ-לל את אותו הטעם! אז שוש!!” השתקתי אותו
"נוו עוד זוגות מצטרפים!! בואי נסיים עם זה כבר!!” הארי האיץ בי וראיתי את ה"מלכה" המוזרה הזו עושה לו עיניים.
"כפרה. הוא שלי ואך ורק שלי. הבנת את זה??” צרחתי עליה ודחפתי מהר את הנר לפה שלי
בשביל שנעוף משם ושהיא תפסיק להסתכל על הארי ככה.
היא הביאה לנו את הרמז והוצאתי לה לשון אחרי שנישקתי את הארי.
"למה זה היה?” הוא צחק וטפסנו מונית לרמז הבא
"רק רציתי להבהיר לה כמה דברים. בנוגע למה ששלי" חייכתי אליו