הפכים- פרק 5-

הרמתי את הראש, זה היה אסי. ״זוזי״ הוא מלמל וירד מהמדרגות. הסתכלתי עליו. היה נראה שהכמויות אלכוהול שהוא שתה לא השפיעו עליו בכלל. אבל עדיין פחדתי. הוא נעצר והסתובב אליי. שתקתי. ״את צריכה טרמפ?״ הוא שאל בחסר סבלנות. ״לא, זה בסדר״ אמרתי. ״בטוח?״ הוא שאל. ״כן״ אמרתי. ״טוב, תהני״ הוא אמר והלך. טוב נו, למה לא. הלכתי במהירות אל המכונית שלו. ״הכוכב שלוש״ אמרתי והתיישבתי במושב שלידו. הוא חייך והתחיל לנסוע. ״את הבחורה של עמיחי?״ הוא שאל. ״לא״ אמרתי. הוא חייך חצי חיוך. ״את מחרטטת לי״ הוא אמר. שתקתי. ״שמעי, אני מצטער על אז, בבית ספר, לא התכוונתי להפחיד אותך״ הוא אמר. ״זה בסדר, כבר שכחתי מזה״ שיקרתי. הסתכלתי עליו. הוא לא כל כך מפחיד. הריח של הבושם של עמיחי היה גם אצלו, רק אצלו היה בזה משהו יותר מפתה וגברי. איכס, על מה אני חושבת? ״נתקעו לך העיניים״ הוא אמר בחיוך, מבלי להסתכל עליי אפילו. הסמקתי והחזרתי את מבטי לכביש.
הגענו לבית שלי. ״תודה״ אמרתי בחיוך ויצאתי מהאוטו. ״חדשה״ הוא קרא לי. הסתובבתי אליו. ״את בסדר את״ הוא אמר בחיוך ונסע. חייכתי ונכנסתי הביתה. היום למחרת הגיע, ולא ראיתי לא את עמיחי ולא את אסי בבית ספר. עבריינים נו. ״ענבר״ שמעתי קול כשהתקדמתי הביתה. ״היי״ אמרתי לעמיחי. הוא התקרב אליי. ״שמעתי שהיית אתמול בבית שלי והלכת מוקדם״ הוא אמר. ״כן, לא הרגשתי כל כך טוב״ אמרתי. ״כן?״ הוא שאל. ״כן״ אמרתי. ״את רוצה לספר לי למה התחמקת ממני אתמול?״ הוא שאל. ״אני לא התחמקתי..״ ״ענבר, אל תחרטטי לי״ הוא אמר בחצי חיוך. הסתכלתי עליו. ״תקשיב, אני חייבת ללכת״ אמרתי. ניסיתי להתחמק. ״אוקיי״ הוא אמר. הנהנתי והלכתי. ״רק..״ הוא אמר בשקט, סובב אותי אליו ונישק אותי. "עכשיו את יכולה ללכת״ הוא אמר בחיוך כשהתנתק ממני. לא ידעתי מה להגיד, אז פשוט הלכתי משם.
ישבתי מול הלפטופ, ואז שמעתי רעש מהמרפסת. הסתכלתי הצידה וקמתי להזיז את הווילון. ״היי״ אסי אמר לי. הסתכלתי עליו במבט לא מבין ופתחתי את הדלת. ״היי..?״ אמרתי. ״את שכחת את זה אצלי באוטו אתמול״ הוא אמר והושיט לי את הפלאפון שלי. ״אה, תודה״ אמרתי בחיוך. פתאום נשמע מבחוץ ניידות משטרה. הוא הסתובב אחורה ודחף אותי לתוך החדר. ״מה קרה?!״ שאלתי בלחץ. פחדתי ממנו. הוא סגר את הדלת של המרפסת והסתכל עליי. ״סאמאמקק״ הוא מלמל והתיישב. ״מה.. מה קרה?״ שאלתי, אבל פחדתי. הוא הרים את מבטו אליי. ״אני צריך טובה״ הוא אמר. פאק, זה לא ייגמר טוב. שתקתי. ״אני יכול להישאר כאן?״ הוא שאל. המבט שלו חדר לתוך נשמתי, ועברה בי צמרמורת מטורפת. ״כן״ פלטתי מהפה שלי.