תקועים במקום הכי לא צפוי…(36)

~מנקודת מבטה של זואי~
נכנסנו לוואן ופול החל ליסוע לכיוון אולם הבאולינג. הנחתי את ראשי על כתפו של זאין.
לואי נורה וג'יין צחקו על משהו שלא הבנתי. נייל והארי החליפו מבטים מוזרים כשמייגן מסתכלת עליהם. וליאם הביט החוצה מהחלון ומידי פעם שלח מבטים אל מייגן.
"הגענו" אמר פול ודומם מנוע. יצאנו מהוואן וחצינו את הכביש
למזלנו האולם היה כמעט ריק, השכרנו נעליים ופנינו למסלולים.
אני, ליאם, הארי, פול (LOL) וג'יין מול זאין, לואי, מייגן, נורה ונייל
התחלנו לשחק וגיליתי שאני די טובה בזה. הגיע תורי שוב ולקחתי את אחד הכדורים, זאין לקח את אחד הכדורים גם הוא וקרץ לי. הוא זרק את הכדור שהתגלגל והפיל שמונה חיילים, הוא ולואי החליפו כיפים וכולם חיכו שאני אזרוק, התקדמתי אל המסלול. הנפתי את ידי והכדור נחת על המסלול והחל להתגלגל במהירות, הפלתי את כל החיילים. זאין הסתכל עליי במבט מופתע, ג'יין ליאם והארי רצו אליי "כל הכבודדדד!!!" צעק הארי "לא אמרת לי שאת כזו טובה בבאולינג" חייכה ג'יין. המשחק המשיך והגיע תורה של נורה מול פול, פול גלגל את הכדור והפיל שישה חיילים, נורה לקחה כדור והניפה את ידה "בהצלחה!" צעקה מייגן. נורה סובבה את ראשה אל מייגן והפילה את הכדור בטעות. הוא נפל קרוב אליה והיא הגיבה בצרחה וקפצה אחורה, הכדור התגלגל באיטיות לכיוון החיילים והפיל שניים. נורה הביטה במסלול בתדהמה ומייגן ולואי התקרבו אליה "את בסדר??" שאל לואי בדאגה "אני מצטערת!" אמרה מייגן "כן כן זה בסדר" חייכה נורה.
היא התיישבה על אחד הכיסאות ולואי לידה, המשחק המשיך והקבוצה שלנו ניצחה. "ווהו!" צעק ליאם והחלפנו כיפים וחיבוקים, הארי הוציא לשון ללואי זאין ונייל. החזרנו את הנעליים ויצאנו מהאולם, "מי בעד סרט?" שאל הארי, כולנו הסכמנו ונכנסנו לוואן. נסענו לכיוון הקולנוע, הבנים כיסו את פניהם בכובעים של מעיליהם ופול הוביל אותנו במהירות אל הקופה, הוא שילם על כרטיסים ונתן לנו אותם, זאין ניגש לקנות פופקורן. המוכרת זיהתה אותו ועיניה נפערו זאין סימן לה להיות בשקט ולקח מידה את הפופקורן, הוא פנה אלינו ואז הסתובב וקרץ לה, היא הסמיקה. הרגשתי דקירת קנאה בחזי, התעלמתי מזה. זאין עטף אותי בידיו והתקדמנו יחד עם כולם לתוך אולם 14. התיישבנו באחת השורות האחרונות, זה היה אמור להיות סרט אקשן אבל הפך לסרט אימה. זאין חיבק אותי וכל פעם שהיה חלק מפחיד הפניתי את ראשי, ככה שחצי מהסרט לא ראיתי. שמעתי את נורה צורחת פעם אחת ואת הלחישות של לואי שניסה להרגיע אותה, הסרט נגמר והאורות באולם נדלקו. חיכינו שכולם יצאו ויצאנו גם אנחנו מהאולם, עברנו ליד המוכרת וזאין הביט בה קצרות, שתקתי.

~מנקודת מבטו של הארי~
"נייל בוא רגע" משכתי בידו של נייל שדיבר עם ליאם וג'יין על משהו. כל השאר המשיכו ואני ונייל הלכנו לאט יותר מאחור.
"אמרתי לך שלא תצליח להתחמק" גיחכתי והבטתי בנייל שהלך והאדים "מה קרה לך?" שאלתי עכשיו ברצינות. "אני חושב… שאני-" התחיל לגמגם "הכל בסדר?" שאל ליאם "כן, תמשיכו ללכת" אמרתי ואני ונייל האטנו עוד יותר את ההליכה. "אתה חושב שאתה?" שאלתי מנסה לזרז אותו "אמממ…אני מ… מחבב את ג'יין" אמר חרישית והפנה את מבטו, חייכתי חיוך רחב "ידעתי" אמרתי. "מה?" שאל נייל, מרים את ראשו, "ידעתי, רואים את זה" גיחכתי וטפחתי על שכמו "מה?? מה זאת אומרת 'רואים את זה'??" שאל והתחיל להאדים עוד יותר. "אל תדאג! לא נראה לי שהיא שמה לב" ניסיתי לעודד אותו, "אני לא יודע מה לעשות!" אמר בקול רם וסיים בלחישה כי היה נדמה שהם שמעו אותנו. "אני אומר שתגיד לה, אתה חייב להוציא את זה מתשיהו" הורדתי גם אני את טון הדיבור שלי ללחישה. "מתישהו…." אמר חרישית, "כן נייל! מתישהו! וכדאי שזה יקרה בקרוב!" אמרתי ברצינות. "אני אצא מטומטם!" הסביר לי וצבע פניו התחיל לחזור, "אם אתה לא תגיד לה אני אגיד לה, ואז באמת תצא מטומטם" אמרתי, למרות שלא הייתי אומר לה. נייל גילגל את עיניו ושנינו התחלנו להתקדם מהר יותר לכיוון השאר. הוא חזר לדבר עם ליאם וג'יין ואני התחלתי לדבר עם לואי. מזווית העין ראיתי את זאין וזואי הולכים מחובקים, משהו שדי הציק לי אני חייב להודות \: