כך פגשתי את הארי סטיילס- עונה 2 פרק 12

*כעבור יומיים- ערב לפני הטיסה לפריז*

-נקודת המבט של טלי-

"דין, אתה מוכן?" שאלתי אותו בזמן שמרחתי ליפסטיק אדום על שפתיי. הסופה עברה אבל עדיין היה קריר מעט. לבשתי שמלה בצבע כחול כהה, היא הגיע עד לאמצע הירכיים שלי, צמודה לאורך כל הגוף. שרווליה הגיעו עד למרפק, והיא סיפקה מחשוף נאה לחזה שלי. החלקתי את השיער והוא הגיע קצת אחרי אמצע הגב שלי. דין יצא מהמקלחת, לבוש במכנס שחור ובחולצה מכופתרת שחורה גם כן, שרווליו היו מכופלים עד למרפק. ואוו.. הוא ניראה טוב..
"וואו טלי.. את נראית מדהים…" הוא הביט בי, סורק את גופי והרגשתי את לחיי מסמיקות מעט.
"גם אתה ניראה לא רע.." קרצתי לו ולבשתי את העגילים שהוצאתי מקופסת התכשיטים שלי. הוא חייך והתקרב אלי, הוא הניח יד אחת על מותני ונשק לי ברכות על הלחי.
"נצא?" הוא שאל והנהנתי. התזתי עלי בושם ויצאנו מחדר המלון. עשינו את דרכנו לבית של לואי, הוא ארגן מסיבה לפני הטיסה. אני לא יודעת כמה אנשים יהיו, אבל אני יודעת שזה יהיה גדול. עוד דבר שאני יודעת, זה שהארי יהיה שם. לא ראיתי אותו ולא דיברתי איתו יומיים. אחרי שהם אשפזו אותי ביום שישי, הם גילו שהיה לי את הווירוס שהיה לג'מה, רק שאצלי הוא היה מפותח יותר מסתבר. למזלי, זה באמת היה ווירוס של 24 שעות. בשבת בבוקר כבר הרגשתי יותר טוב ולקראת הצהריים כבר השתחררתי. אן חתמה על הטפסים, ויצאתי משם לפני שהארי הגיע. הלכתי לאלה ולואי, והייתי אצלם עד שלקראת הערב דין התקשר אלי, איכשהו הוא שמע על האשפוז, אין לי מושג איך, הוא גם לא אמר לי מי סיפר לו. בכל מקרה, בשבת בערב יצאתי איתו, ואז היום בבוקר מוקדם הוא אסף אותי מהמלון, הראה לי את כל הדברים הכי יפים בלונדון בכמה שעות. נהניתי היום, ממש… לא חשבתי על כלום, צחקנו ובילינו.. הוא היה כל כך נחמד.. בצהריים לואי התקשר והודיע לנו על המסיבה, אז הצעתי לדין שנעבור אצלו בבית, שייקח בגדים ושיתארגן במלון אצלי, הבית שלו היה רחוק וזה סתם לוקח זמן כל הנסיעות האלו. הוא כמובן מיד חייך והסכים.
"על מה את חושבת?" הוא שאל פתאום באמצע הנסיעה. הסתכלתי עליו וחייכתי. הרגשתי טוב איתו, הרגשתי מן חמימות כזו שעוטפת אותי בכל פעם שהוא דיבר אלי, בכל פעם שהוא הצחיק אותי, בכל פעם שהוא דאג לי..
"סתם.. חושבת על היום.. היה לי כיף.." חייכתי במבוכה, והפניתי את הראש להביט מהחלון. הרגשתי את ידו אוחזת בשלי, וזה העביר בי זרם קטן בגופי, זרם שהפתיע אפילו אותי.. הסתכלתי אליו והוא חייך אלי, והרים את ידי ונישק אותה.
"גם לי.." הוא חייך אלי חיוך כל כך מקסים.. הוא הוריד את היד שלי, אך לא עזב אותה, וכך המשכנו את הנסיעה. בדרך סימסתי לרוז את הכתובת של לואי. לא שכחתי מה שהבטחתי לה, שאני אכיר לה את ליאם, לכן כשלואי התקשר אלי שאלתי אותו אם אני יכולה להזמין גם אותה, והוא כמובן הסכים מיד, או כמו שהוא אמר- 'כמה שיותר, יותר טוב'. הגענו לבית של לואי, יכולנו לשמוע את המוזיקה מהבית עוד מתחילת הרחוב. דין יצא ופתח לי את הדלת, ועשינו את דרכנו אל דלת הכניסה. לפני שהספקנו לפתוח את הדלת, היא נפתחה, וזוג אחד יצא ממנה, מתנשק, מרוח אחד על השני, הם עברו אותנו בלי לשים לב אלינו אפילו. אני ודין הסתכלנו אחד על השני והתחלנו לצחוק בזמן שנכנסנו אל הבית.
המוזיקה הייתה ממש רועשת, אבל טובה.. בדיוק התנגן השיר feel this moment של כריסטינה אגילרה ופיטבול. הרגשתי את דין מוריד לי את המעיל שלבשתי, והוא תלה את המעילים שלנו על הדלת. נכנסנו, וסרקתי את המקום, מחפשת אחרי החברים שלי. המקום היה מפוצץ, בכמה פינות היו זוגות מתנשקים, המון אלכוהול היה בכל מקום, אנשים רוקדים ונהנים.. דין תפס פתאום בידי, וסובב אותי, "בואי נרקוד" הוא צעק לי באוזן ולקח אותי לכיוון הסלון, שהפך לרחבת ריקודים להערב. חייכתי והלכתי אחריו, התחלנו לרקוד, הרגשתי את עצמי משתחררת לאט לאט עם קצב המוזיקה, נתתי לה לסחוף אותי איתה, נהניתי מכל צליל, מכל תו, מכל מילה.. באינסטינקט, תוך כדי ריקוד, ידיי נכרכו סביב צווארו של דין, הוא היה מופתע, והניח את ידיו על מותניי.. הרגשתי טוב.. הרבה זמן לא שמעתי מוזיקה, הרבה זמן לא רקדתי, הרבה זמן לא הייתי משוחררת ממחשבות כמו עכשיו.. הרגשתי פתאום יד על התחת שלי, עיניי נפערו לרווחה והסתובבתי, רואה את אלה מאחוריי מחייכת אלי. הורדתי את ידיי מדין וחיבקתי אותה, מאחוריה היו לואי זאיין ופרי. התחלנו לרקוד יחד, ואז גם ליאם ועופרי הצטרפו אלינו. נייל הגיע לבסוף יחד עם ליזי, מביא איתו בקבוק של טרמפס וכוסות, הוא מזג לכולנו שתייה, והרמנו כוס לחיים. אני לא אוהבת לשתות, אבל החלטתי שמגיע לי קצת לכייף ולהשתחרר. המשקה האלכוהולי שרף בגרוני, מותיר שביל מורגש לאורך גרוני ועד למעמקי בטני, אבל לא היה איכפת לי, המוזיקה הכתה בכל חושיי, וגרמה לי להשתחרר.. שעה וחצי מאוחר יותר, כולם היו שתויים. אני עצרתי את עצמי אחרי הכוס השלישית, כל השאר המשיכו גם לשישית..
אחרי שעתיים של ריקודים, יצאתי החוצה אל הגינה, שואפת אוויר צח. היה מחניק בפנים, גם מכמות האנשים וגם מהאלכוהול. התיישבתי על הנדנדה בגינה, ובשנייה שהתיישבתי ראיתי מולי, בצד השני של הבריכה, את הארי שוכב על הרצפה, בקבוק בירה בידיו, והוא לא זז. עשיתי את דרכי אליו, ונעמדתי לידו, עיניו היו עצומות. הוא נרדם!?
"הארי?" הזזתי את גופו מעט עם הרגל. הוא פקח את עיניו, והסתכל עלי. חיוך עלה על פניו.
"באבי.." הוא חייך אלי. גלגלתי את עיניי, הוא היה שיכור, יכולתי לשמוע את זה בקול שלו.
"אה, יופי. אתה חי.." פלטתי והסתובבתי ללכת, אך אחז ברגלי הימנית עם כף ידו.
"מה אתה עושה?" לא יכולתי לשחרר את הרגל, אם הייתי עושה זאת הייתי בועטת בו עם העקב.. למרות שבהחלט הגיעה לו בעיטה כזו..
"תעזרי לי לקום?" הוא הושיט לי את ידו, היססתי לרגע, והושטתי אליו את ידי, משכתי את ידו למצב ישיבה, ניסיתי למשוך אותו לעמוד, אבל הוא לא שיתף פעולה. במקום זאת, הוא משך את ידי, הרים את ידו המשוחררת ואיכשהו, בתנועה חלקה אחת שלא שמתי לב אליה אפילו, הוא הושיב אותי על ברכיו, וכרך את ידו סביב מותניי.
"הארי! מה אתה עושה?!" סגרתי את רגליי שהיו לצד גופו, אני עם שמלת מיני למען השם!
"אני אוהב אותך, באבי." הוא אמר לי בחיוך, מתעלם מהעובדה שזרקתי לו מבטים רצחניים.
"אתה שיכור הארי. תשחרר אותי בבקשה." לא ניסיתי להתנגד לאחיזתו. אין טעם. אני לא אצליח להשתחרר גם ככה.
"נכון.. אני שיכור.." הוא הנהן בראשו, ללא ספק הוא היה שיכור. "אבל זה לא אומר שאני לא אוהב אותך.." הוא נתן לי נשיקה חטופה על הלחי. טוב, אם לא בכוח, אז..
"אתה אוהב אותי?" אמרתי בקול חלש, ממש בלחישה, והעברתי אצבע על הלחי שלו. הרגשתי את אחיזתו נחלשת במותניי. הוא עצם את עיניו והנהן בחיוך טיפשי מאוזן לאוזן.
"חבל, כי אני לא." בתנועה אחת מהירה, ניצלתי את ההזדמנות וקמתי. הוא היה מופתע, הסתכל עלי מלמטה בבלבול. "אחח.. בנים, בנים.. תיגעי בהם קצת והם נמסים.." אמרתי בקול ציני ומזלזל והשארתי אותו שם. לפני שהספקתי להגיע אל הכניסה לסלון, דין יצא לגינה, הוא היה שפוך. הוא חייך אלי וכרך את ידיו סביב מותניי, מצמיד אותי אליו. אני מודה שלא ציפיתי לזה. יכולתי להריח את נשימותיו על פניי, מסגירות את העובדה שהוא שתה, והרבה.
"יש סלואו, בואי נרקוד." הוא לחש לי באוזן. חייכתי אליו והלכתי איתו, לא טורחת אפילו להביט בהארי, שבטח ראה את כל זה עכשיו.

-נקודת המבט של אמבר-

"טוב, יאללה נו. אני מחכה לך כבר שעה. ותביאי את מה שאמרתי לך.. ביי." ניתקתי את השיחה לאלין. היא תהיה פה עוד כמה דקות. הסתכלתי על הזוגות הרוקדים בזמן שנשענתי על הקיר בכניסה לסלון. היה בדיוק שיר סלואו, וכולם נהיו דביקים פתאום. חיפשתי בעיניי את הארי, הוא נעלם לי מזמן כבר. ואז הוא הופיע מולי, נכנס פנימה מהגינה ומסתכל הצידה. הסתכלתי לכיוון שהוא הסתכל אליו. כמובן, ברור שהוא יסתכל עליה. היא רקדה דיי צמוד עם החתיך הזה האמת, ואני יכולה להישבע שאני רואה עשן יוצא מאוזניו של הארי מרוב זעם. נאנחתי, והחלטתי לעזור לו קצת. עשיתי את דרכי אליו, מוחי כבר חושב כמה צעדים קדימה.
"נרקוד?" שאלתי אותו מחייכת וכרכתי את ידיי סביב צווארו.
"אין לי חשק." הוא פלט ולא הסיר את מבטיו מהם.
"תגרום לה לקנא.." לחשתי באוזנו וכנראה משכתי את תשומת ליבו כי בשנייה שאמרתי את זה הוא הביט בי, מזיז את מבטו מהם בפעם הראשונה מאז שהוא נכנס.
"אין לי כוח למשחקים האלה."
"תאמין לי, אם אתה רוצה לדעת מה היא מרגישה, קנאה היא הדרך המושלמת." לחשתי באוזנו ונתתי לו נשיקה קצרה על צווארו. הרגשתי את גופו מתרכך תחת המגע של ידיי בעורפו, והבנתי ששכנעתי אותו. משכתי אותו אל אמצע הרחבה, כך שגבי מופנה לגבה של טלי, כמה סנטימטרים ממנה, הוא הניח את ידיו על מותניי, מצמיד אותי אליו. בדיוק אז נגמר השיר. נו יופי..
"היי, סטיב, שים עוד שיר." צעקתי לו וראיתי את הזוגות האחרים מהנהנים בהסכמה. הוא הנהן בראשו, וברגע שהסתכלתי על הארי הוא הדביק את שפתיו אל שלי, לנשיקה ארוכה ורטובה במיוחד, הרגשתי את ידו על הישבן שלי, ועם ידו השנייה הוא הצמיד אותי עוד יותר לגופו. החזרתי לו נשיקה בתשוקה, כורכת את ידיי סביב צווארו. ידעתי מיד מה פשר הדבר, אבל לא איכפת לי. אני לא אפספס שום הזדמנות לנשק אותו. המוזיקה התחילה להתנגן שוב, והארי לא הפריד את שפתיו משלי, ממשיך לנשק אותי, מדליק את כל מערכותיי בין רגע, מסחרר את ראשי לנוכח שפתיו שרחפו על שלי בתיאום מושלם.
"אוי, תעלו כבר לחדר.." זיהיתי את הקול של אלין שכנראה עמדה לידנו. ניתקתי את שפתיי משל הארי, מצחו נשענת על שלי, שתינו מתנשפים ומחפשים אוויר.
"נו, איך היא הגיבה?" שאלתי אותו בלחש באוזן. ידעתי שהוא נישק אותי ברגע שטלי הסתובבה וראתה אותנו, זה היה ברור, אבל שוב, לא איכפת לי.
"אדישות." הוא אמר במילה אחת ונאנח. הוא התרחק ממני ויצא שוב אל הגינה, תופס בקבוק בירה בדרך ולוגם ממנו.
"מה הקטע שלו?" אלין שאלה אותי, לא מבינה מה הולך.
"מה שסיפרתי לך? זה זה. ועכשיו היא הולכת להצטער על הרגע שבו היא עלתה על המטוס ללונדון." יצאתי מהסלון ועשיתי את דרכי למעלה, אלין מאחוריי. שלב א' עומד לצאת לדרך.