איך פגשתי את לואי טומלינסון?! פרק 4

~~פרק 4~~
נ'ק מבט של לואי:
"הארי" קראתי "איפה כל הגזר?" "הכנתי לאכול" ענה הארי. "אתה לא יודע שאני מת על גזר?" כעסתי."למה השתמשת עם הכל?" "דווקה השתמשתי עם הכל,אתה לא יכול כל היום לשבת ולאכול גזר וליאם לא צריך לרוץ כל בוקר לירקן" ענה לי הארי. "זה התפקיד שלו בבית" אמרתי בחוצפה. "יופי ומה התפקיד שלך?" "אני אוכל את מה שליאם קונה" החזרתי להארי תשובה. "אם כל כך בא לך גזר תרד לירקן ותקנה" צעק ליאם מהסלון. לבשתי מכנס וחולצה ויצאתי מהבית. הזמנתי את המעלית ואחרי כמה שניות היא עלתה. הדלת של המעלית נפתחה ומתוכה יצאה ילדה יפיפיה עם עיניים כחולות ושיער כהה. הסתכלתי עליה כמה רגעים ואז שאלתי אותה:"איפה הצרחה המפורסמת?" ואז זה הגיע, "לואיייייי"!! הארי יצא מהבית ובכל מבודח שאל:"מה נגמר לירקן כל הגזר?". זה לא אני צרחתי, זאת הילדה הזאת והראתי לו את הילדה שעמדה ממולי. פתאום זה חזר על עצמו רק בסגנון שונה:"הארייייייי"!! הארי התקרב לכיוון שלנו ואמר לילדב:" טוב את יודעת איך קוראים לנו אבל אנחנו לא יודעים את השם שלך." "קוראים לי טדי ועברתי לפה דירה היום או יותר נכון הרגע" ענתה לנו. "אה אז את השכנה החדשה" אמר הארי. כנראה ענתה וחייכה חיוך מתוק.
נ'ק מבט של טדי:
"יואו אני לא מאמינה אני שכנה של וואן די" חשבתי לעצמי. "ולואי גר ממש מולי".
לא היה לי כוח לפרוק את המזוודות ולראות את הבית.
החלטתי ללכת לבנים. נכנסתי לבית ואף אחד לא שם לב
החלטתי שאני יפחיד אותם. ליאם היה בסלון וראה טלויזיה.
זאין היה בחדר ודיבר עם מישהו בטלפון הארי ערך שולחן ולואי אכל גזר(הוא כבר הספיק לקנות אותו)ונייל היה במקלחת.
התיישבתי ליד דלת הכניסה ואחרי כמה דקות קמתי וצרחתי:"וואן דיירקשן אני לא מאמינה!!!" ליאם קפץ מהספה זאין יצא מהחדר מבוהל ונייל יצא מהמקלחת בחלוק. הארי ולואי התחילו לצחוק וגם יצאו לסלון.
"מה אתה צוחקים" שאל ליאם מעוצבן על האי ולואי, הם התקרבו אליי ואמרו:"תכירו זאת טדי והיא השכנה החדשה שלנו" "נעים מאוד אני ל…"רצהליאם להגיד אבל קטעתי אותו ואמרתי:" ליאם,נייל וזאין אני יודעת עליכם כמעט הכל" אמרתי.
"ליאם: אתה מפחד מכפפות.
נייל: אתה צובע את השיער דלך מגיל קטן.
זאין: אתה היחיד בלהקה שמעשן ואתה מנסה להיגמל מסגריות."
"רגע,רגע" אמר לואי "ומה איתי ואם הארי?"
"לואי: אתה לא לובש גרביים אף פעם והארי אתה שותה קר מים או מיץ. זה מספיק לכם?" שאלתי.
"ברור" הם ענו בפה אחד מופתעים מהידע שלי.
אחרי כמה רגעים של שתיקה הארי הציע לי לאכול איתם, הסכמתי לאחול איתם בתנאי אחד: שהם יעזרו לי להעביר כמה רהיטים למקומות אחרים. הבנים נענו בשמחה והראו את השרירים שלהם, צחקתי והתחלנו לאחול.
בארוחה הסתכלתי על לואי כמעט בלי סוף ושמתי לב שהוא סופר כמה גזרים גמדיים יש לו בצלחת.
אחרי הארוחה הלכנו לבית שלי הנים עזרו לי עם הרהיטים וכשסיימנו הארי הציע שנלך ביום למחורת לאיזה ביתקפה כולנו הסכמנו איתו.
ניפרדתי מהם באיחול ליילה טוב והלכתי לישון עם חיוך מאושר תקוע בפרצוף.