אנשים בבקשה תגיבו כי אני מרגישה ממש מטומטמת כשאתם לא כי אני לא יודעת אם קוראים אתת זה או לא אז בבקשה תגיבו!!!(אם יהיו שתי תגובות אני ימשיך=)

חלק ב׳- זיכרון | פרק 1

22/06/2011 711 צפיות 6 תגובות
אנשים בבקשה תגיבו כי אני מרגישה ממש מטומטמת כשאתם לא כי אני לא יודעת אם קוראים אתת זה או לא אז בבקשה תגיבו!!!(אם יהיו שתי תגובות אני ימשיך=)

הקהל משתולל באצטדיון, אלכס עם כדור, מוסר לדריי, דריי עם הכדור, מתקרב לשער, עושה הטעיה מושלמת לטום, הוא מתקרב לשער ו…גול!!!!!!!
״דריי! דריי! דריי!״, הקהל צועק לי מהאצטדיון. הקבוצה מתקרבת אליי ובלי שאני שם לב אני כבר מונף באוויר. הם צועקים ׳גוד מורנינג, גוד מורנינג, גוד מורנינג…׳
אני מתעורר לקול השעון המעורר. אני מכבה אותי ובא לחזור לישון כשאמא שלי קוראת לי מלמטה,״דריי! אתה תאחר לבית ספר!״
אני מתרומם ומשפשף את העיניים בתנועה עייפה. אני מסתכל על השעון לבדוק מה השעה. 
7:54. שיט! יש לי חמש דקות להתארגן! אני פותח את הארון במהירות ולוקח את הבגדים הראשונים שאני רואה. אני נכנס לשירותים במהירות, מתלבש, מצחצח שיניים ופורע את השיער. 
״דריי!״, אמא שלי ממשיכה לצעוק
״אני בא אמא!״, אני אומר ושוטף במהירותת את הפנים. אני מרים את התיק ויורד למטה
״בוקר טוב חמוד״, אמא שלי מחייכת אליי ומביאה לי כסף לקפיטריה
״בוקר טוב אמא״, אני מנשק אותה על הלחי ויוצא. אני מספיק לעלות על האוטובוס שנייה לפני שהוא יוצא. 
״דריי!״, אני שומע מישהו מקצה האוטובוס קורא לי.
״אלכס…!״, אני מתיישב ומחייך אליו
״תקשיב אחי״, הוא אומר לי,״יש היום אימון לאליפות בשבע וחצי אל תעשה את המשחקים שלך שוב, ברור?!״, הוא אומר בסוג של איום
״בטח…״, אני פולט. שאר הנסיעה אלכס עסוק בלהציק לחננות שנמצאים איתנו באוטובוס. האוטובוס נעצר ואנחנו מתפזרים לכיתות. אני הולך לכיתה שלי ומתיישב בסוף. אני מכין את הכל למצב של שינה. מפזר כמה ספרים מקדימה שהמורה לא ישים לב וכל מיני…
״בוקר טוב תלמידים״, המורה נכנס,״לפני שנתחיל אני רוצה להציג את התלמידה החדשה…״, אני כבר חצי ישן,״בואי, תכנסי״, הוא אומר למישהי,״זאת קייט הנדרסון-״, מאיפה השם הזה מוכר לי? אני מכריח את עצמי להרים את הראש ולהסתכל עליה. וואו! זה הדבר הראשון שעולה בדעתי כשאני רואה אותה. עם השיער החלק הזה שהופך בסופו לבקבוקים מושלמים, העיניים הכחולות הגדולות והתווי פנים העדינים אין ספק שהיא נראית אלוקית. אני מנסה להשאר ער כדי לשמוע עליה עוד פרטים אבל לבסוף אני נרדם…
אני רואה את קייט מתיישבת בקצה של צוק ומסתכלת למטה בדאגה. אני מתחת למים ולפתע אני מוציא את היד מהמים, עם האגודל למעלה. מסמן לה שאני בסדר. כשהיא רואה את זה היא מחייכת. חיוך מושלם. ואני מרגיש טוב יותר.


תגובות (6)

יאא!!!
אני במתח, אל תמתחי אותי יותר מידי!!!
סיפור מדהים!
=]

23/06/2011 12:06

אני עם קלייר!
מחכה להמשך =]
סיפור מ-ד-ה-י-ם-!

23/06/2011 12:36

מסכימה עם קלואי וקלייר.
אני ממש במתח…
בבקשה תמשיכי מהר =]

23/06/2011 15:07
lilach LC

מעולה !! מתה על התיאורים שלך :)

24/06/2011 15:40

קודם כל אל תרגישי מטומטמת- תהיי בטוחה שגם אם לא מגיבים יש מי שקורא. דבר שני- אם מה שאני חושבת נכון אז זה די דומה לסטרווגנזה, קראת? דבר שלישי- יפה, מהמם, לא מהעולם הזה, מדהים! מה עוד את רוצה שאני אכתוב? רק תמשיכי כבר1!!!!!!

24/06/2011 17:18

יהלה המלכה:
את כבר מכירה אותי מספיק בשביל לדעת שאני אוהבת לאיים על אנשים,
אז….
אוי ואבוי ואבוי לך אם את לא ממשיכה ומהר!!!
זה נשמע כאילו זה הולך להיות סיפור מה-זה מעלפלף=)

29/06/2011 18:43
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך