משל הנורות האדומות

המורה נכנס לכיתה כשהוא אוחז בנורה עשויה זכוכית.

״שלום לכל התלמידים, וברוכים הבאים לשיעור בפיסיקה. אני רוצה לפתוח, ברשותכם, בשאלה פשוטה: מהו הצבע של הנורה אשר אני מחזיק בידי?

התלמידים התלבטו למשך שלוש שניות לפני שענו. ״הנורה שבידך היא שקופה!״ ענו.

״יפה מאוד״, אמר המורה, ״כעת, שימו לב למה שיקרה.״

המורה הטיח את הנורה בעצמה אל מול רצפת הבטון. קול נפץ דקיק נשמע, והנורה התנפצה לרסיסים.

התלמידים התאספו במהרה סביב הרסיסים והבחינו במשהו מוזר. הרסיסים היו צבועים בצבע אדום עז.

״מכאן אתם יכולים להסיק…״, פתח המורה והסביר.

״שהנורה הייתה למעשה אדומה!״, השיבו התלמידים.

״נכון, תלמידים יקרים, אני מקוה שלמדתם את הלקח. כל חייכם תיתקלו בנורות שונות. את האדומות, רבותי, תוכלו לזהות רק בדיעבד.״