לקרוע את הלב

תתנו לי לפרוק את הרגשות שלי בשקט
תשתקו בזמן שאני מדברת כי אין לי כוח למשפטים שלכם
בכל יום אני חיה כאן סותמת את הפה ומדברת יפה בדיוק כמו שאני
אני חוצפנית ועקשנית נורא ואיש לא יודע איך אני מסוגלת לדבר
לשתוק יום שלם ולא להגיד את המילים שמגרדות בגרון שלי זה ממש לא קל
אני מרגישה חנוקה שאין לי אוויר שאני חייבת לצעוק ולהגיד בקול את מה שכואב לי
מזל שיש לי את המקום הזה שבו אני יכולה לכתוב את מה שיש לי בתוך הראש
כי אין לי מקום שבו אני לבד ושם אני אוכל לדבר עם עצמי
אפילו לדבר עם עצמי זה לא עוזר החברים הכי טובים שלי זה הדף והעט
רק איתם אני משתפת כל כך הרבה ומראה להם איזה עולם אני רוצה
קשה לי כל כך עם כל מה שאני עוברת אבל אני לא נותנת לקושי לתת לי לחשוב מחשבות אפלות
כל יום שעובר הלב שלי נמתח ונקרע לאט זה כל כך כואב
מעולם לא הרגשתי כאב שכזה