עיניי החתול / 5
החדשות התפשטו במהירות בעיר , לאחר מספר דקות כבר קיבלתי הודעה במספון .
' כמה שנים רבות , מאז התחלת משחק הקלפים לא נתקלו אנשים בקלף המלכה . היום סלסיטה
דילגן פתחה בפעם הראשונה אותו וגילתה אותו לעולם ' .
כיבתי את המספון , בלי להתסכל על בפעם האחרונה על הפנים המבהולות של איש המועצה האחראי
על הקלפים , והתקדמתי אל עבר הדלת בצעדים מהירים .
" גברתי , לאן את הולכת ? אינך רוצה לאכול ארוחת בוקר ?" האמת שלא רציתי לאכול לבד , לא רציתי
להיות לבד וגם אני צריכה להגיע לעבודה היום . מכמה פעמים שעבדתי אצלם . הם לא היו צריכים
את העזרה שלי כבר מאז שהוא עזב .
" אני יאכל כבר בקפיטריה המרכזית ." אמרתי בזריזות ופתחתי את הדלת , הקפיטריה המרכזית
הייתה כמו מסעדה שכול האנשים שאין להם זמן לאכול בבית או לא רוצים לאכול לבד , עוברים שם
ולוקחים לעבודה כריכים ומשקאות . זה כמו הארוחות בבתי מלון .
המקום ענק , מלא בשולחנות וכיסאות ושורות של מאכלים , אתם פשוט לוקחים כול מה שאתם רוצים
והולכים לשבת במקומות . אבל האנשים פה בהמות ולא יודעים לכבד מה שהמועצה עושה בשבילם והם
לא זורקים שום מילה טוב לטבחים והמלצרים .
נכנסתי עם גל האנשים אל תוך המקום , הוא לא היה רחוק מהבית שלי אלא שתי רחובות ממני וזה
מרחק הליכה של מספר דקות פשוטות . הוא עמד ליד גן שעשועים שמיועד לילדים קטנים .
יש מספר גני שעשועים , אבל יש בשביל מבוגרים ששם הם שותים . לא מעשנים , עישון כבר אסור בחוק
אלא המציאו מן דבר שמספק את האנשים במקום הסיגריה ולא פוגע בגוף שלהם .
אבל העשן שיוצא מתוכו יכול להזיק לילדים קטנים שעדיין לא התפתחו מספיק ולפגוע להם בריאות .
לקחתי לי צלחת והתחלתי לההמיס מספר דברים עליה , לא מסתכלת על מה שאני מניחה ואת
הכמות שאני מניחה . לקחתי מיץ תפוזים והלכתי אל אחד השולחנות לאכול .
" שמעתם , קלף המלכה התגלה …" שמעתי מספר מילמולים בקשר לקלף שלי , התגלה .. זה נשמע
כמו הוקוס פוקוס של קוסמים חובבנים . הרגשתי מבטים נחים על עורפי ואנשים שחייכו לכיווני והצביעו עלי .
פתאום נפתחו הדלתות בכוח רב וראיתי שם את אייס עומדת , מתנפשת ומחפשת אותי בעינייה , בוחנת
את כול הקפטריה המרכזית וכשפגשה את מבטי פלטה צרחה מקפיאה דם ברחבי הקפיטריה
ובצרחה נשמע השם שלי " פליי ."
האוכל שהיה לי על המזלג כמעט נשמת על השולחן , פקחתי את עיניי לרווחה וראיתי את אייס רצה
במהירות האור לידי ומתיישבת .
" זה נכון ?!" היא שואלת , אני מגלגלת את עיניי ומחניקה את הצעקה שמנסה להשתחל במעלה הגרון
שלי , הדמעות שרוצות לפרוץ החוצה והפחד ליראות אותו אחרי שנתיים התחיל לעבוד . הלב שלי
דופק במהירות רבה ולא רוצה להפסיק . גם הוא מתרגש נורא .
" כן .." מלמלתי .
הייתי דממה של מספר דקות מהצד של אייס , רק נעיצת מבטים מתחלפים והיחיד ששבר את השתיקה
הזאת היה המלצר שהגיע אל אייס ושאל אותה מה היא רוצה לאכול . לכול המלצרים יש את הרשימות
של התילבושות האחידות והם יודעים איך קוראים לאנשים שבאים לאכול כאן .
" גברת רומנס האם תרצי לאכול משהו ?" אייס לא ענתה לו והמשיכה להביט בי , המלצר לא זז והמשיך
לרכון לכיוון אייס ולהביט בה .
אייס נאנחה ואמרה לו מה שהיא רוצה לאכול , הוא הנהן ואמר שמיד הוא יביא לה .
" חמש עשרה שנה לא הופיע קלף המלכה ,מה הוא מסמל ?" היא שאלה בהתלהבות , אייס לא
התלהבה ממה שעומד מאחורי כול קלף וקלף , היא הייתה רוצה לדעת רק איך יהיה היום שלה
וממה הוא מורכב . היא לא התעניינה מכול הרעיון איך בדיוק משחק הקלפים עובד . אני רציתי לדעת
איך המועצה רואה את העתיד שלנו ובגלל זה שיננתי כול קלף וקלף במשך זמן מה .
" מה מסמל מה ?" הגיח פתאום גייב מאחורי גבה של אייס ונשק ללחיה האדומות , היא התיישב
לידנו והביט בנו .
" קלף המלכה ." היא אמר ברוגע , גייב בדיוק לקח את הביס הראשון מהאוכל שלו הוא השתנק
קדימה , ניגב במפית את הפה שלו . המלצר שהגיע להביא לאייס את האוכל שלה שאל אם הכול בסדר
אצל מר הוריקן וגייב הגיב בנחת שהכול בסדר .
" הוא הופיע ?!" הוא שאל במהירות רבה , אייס הרימה את גבותייה בשאלה והביטה בו בהפתעה .
" לא ידעת ?" היא שאלה והסובבה את מבטה לעברי " הבוקר , אצל פליי ."
פיו של גייב נפער וגם הוא הביט בי יחד עם מבטה של אייס ועשרות מבטים של אנשים שאיני מכירה ,ידעתי
שאני המצטרך לספר להם עליו .
" הוא מסמל את העבר ." אמרתי ונשמתי לרווחה " אתמול בכוכבים הנופלים הבאתי משאלה שהוא
יחזור הביתה , והוא מן העבר שלי . המשאלה התגשמה וזאת אומרת שהוא חוזר היום לעיר .
שככתי לגמרה שעברו כבר שנתיים והשנה הוא צריך לחזור " כמה פעמים אמרתי את המילה *הוא* .
אחזתי בראשי עם ידיי ושקעתי במחשבות , אוף , אוף . למה ביקשתי את זה ?
" אתן עדיין קוראות לחבר הכי טוב שלי *הוא* ולא בשם הפרטי שלו ?" אייס צחקה ועמדה על רגלייה ,
הטיחה את ידייה בשולחן ונזפה בגייב .
" לא התקשר במשך שנתיים , לך יש מזל . גייסו אותך ללמחשבים של העיר . אותו גייסו למעבורת .
היה קשה להתקשר לשאול מה קורה ?" גייב השתחרר מהצבא מלפני מספר חודשים , עכשיו העבירו
אותו לעבודה במשרדים גדולים , שיהיה כמו אקר מקצועי .
נעמדתי על רגליי ולקחתי את המגש בידי " אני צריכה לזוז לעבודה ."
אייס לקחה את המגש שלה והביטה בי בשאלה " את עובדת ?" הנהנתי וזרקתי את האוכל לתוך הפח
ואת הצלחות שמתי אל תוך סיר עם צלחות מלוכלכות .
" כן , הקפיצו אותי . ריים חולה ובקשו ממני להיות שמרטפית שלו . את יודעת תמיד הייתי הבייבסטיר שלו "
אמרתי בשקט , ריים היה אח שלו , של ההוא . וכבר הרבה זמן לא הייתי אצלם בבית ופתאום אני יגיע
ויראה אותו בבית . אני יקבל שיתוק בכול הגוף ולא יוכל להזיז ממנו את העיניים .
גייב הגיע אלינו אחרי מספר רגעים בזמן שהוא מתכתב עם משהו במספון , לא הצלחתי לראות עם מי
הוא מתכתב אל יכולתי לנחש וזה לא היה כול כך קשה . הרי הם החברים הכי טובים .
" הוא רושם . ' מצטער אחי שלא עניתי לך , הייתי עסוק בשבועות האחרונות בצבא . אני עוד מספר דקות
מגיע לוונדרלנד , רוצה לראות אותך כבר ' . "
אה , אז הם התכתבו בשקט וגייב הסתיר ממני זאת ? בסדר , פליי לנשום .
עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק , לבסוף פקחתי אותם והתחלתי ללכת לכיוון הדלת בעודי צועקת לעברם .
" תאחלו לי בהצלחה ."
תגובות (6)
אני חייבת המשךך
המשך נו זה מעניין
אני דווקא הבנתי הכל…
וממש אהבתי (: החבר שלה חוזר, נכון?
תמשיכי (=
Like
עאעאעאעאעאעאעא מושלםםם<3
תמשיכי ;)