נסיכה באמת

היא נסיכה,
אבל היא לא יודעת שהא נסיכה .
ואין לה כתר.
גם אין לה ממלכה.
אבל היא נסיכה,
באמת נסיכה.
וכשהיא קמה בבוקר
וקוראת עיתון,
או שותה קפה,
או פותחת חלון,
היא עדיין נסיכה.
אין לה אבא מלך,
אין לה אמא מלכה,
אבל זה לא משנה
כי היא באמת נסיכה.
אבל היא לא יודעת שהיא נסיכה.
היא חושבת שהיא סתם,
מישהי רגילה,
כמו כל בן אדם.
אבל היא לא,
כי היא נסיכה.
והם לא. אבל היא כן.
גם אחרים לא יודעים
שהיא נסיכה.
אולי הם לא רואים,
או לא מבינים
שהיא נסיכה באמת.
הקבצן בקצה הרחוב,
לא יודע שהיא נסיכה.
והמזכירה בעבודה,
לא יודעת שהיא נסיכה.
וגם הבוס לא
וגם לא השכנים.
ואפילו החבר שיש לה עכשיו,
לא יודע שהיא נסיכה.
רק אני יודע שהיא נסיכה,
באמת נסיכה.
נסיכה אמיתית.
ואני רוצה שהיא תדע
שהיא באמת נסיכה,
שמגיע לה יותר,
שהיא לא סתם,
כמו כולם,
כי היא לא.
ממש לא.
היא נסיכה.
ואני רוצה שהיא תדע,
אבל היא לא יודעת.
אולי היא לא רואה,
או לא מבינה,
אולי היא לא מאמינה,
אבל היא כן נסיכה.
אני בטוח שהיא נסיכה,
כי כשחייכתי אליה,
היא חייכה חזרה,
ובחיוך שלה ראיתי
שהיא נסיכה.
באמת נסיכה.