לאמא
בהר שעליו טיפסתי,
כבר כבשת את הפסגה.
הדרך בה אני הולכת-
על ידך היא נסללה.
ניסיתי למצוא מסלול משלי,
פסגה אחת לכבוש לבד.
רציתי לראות את העולם
אבל נשארתי אף אחד.
אז רציתי להיות כמוך.
במקומות שראיתי חושך,
את היית האור.
לידך הכול נראה לבן,
מסביבי הכול שחור.
תמיד הצלחת לעשות את
הדברים שבהם נכשלתי.
תמיד הצלחת לרוץ
איפה שאני נפלתי.
אז רציתי להיות כמוך
תגובות (4)
ואווו איזה כתיבה מיוחדת ואיי אני באמת לא פגשתי בכזאת כתיבה
ואת הצלחת להעביר פה מסר יפה מאוד
וסיפור שלך גרם לי לצמרמורת ואפילו מעיניי זלגה דימה
המשיכי כך תמיד להקסים ולרגש
וכיף לאמא שלך שיש לה ילדה מקסימה כמוך
אוהבת שרית
אני מסכימה
השיר באמת מרגש ויפה
למה השיר בעבר הוא כתוב? האם להיות כמותה לך בר לא חשוב?
לא. כי הבנתי שלפעמים מה שרואים הוא לא מה שנמצא.