דיליג'נדה

"מההיכרות שלי איתך?" פואנה ורו לגמה תה מהספל שבידה "את לא אחראית, חולמנית ומאכזבת. פשוט מאכזבת."
"אוקיי…" דיליג'נדה צחקה.
"איך אדם חולמני כל כך יכול להיות גם מאכזב כל כך?… אני בחיים לא אבין אותך. למה את בוחרת לחיות ככה." פואנה ורו קמה מהכיסא.
"את יודעת מה?, אני מאשימה את החברות שלך!"
דיליג'נדה כיווצה גבות וקמה אף היא מכיסאה. "שלא תעזי להוציא הגה על חברות שלי!"
"אוי בבקשה..!" פואנה ורו צווחה בקול מתחנן ומותש, "את קוראת להן חברות?! הן מתנהגות כמו ילדות קטנות! את לא יותר מבייביסיטר שלהן… רמת המשכל שלהן שואפת לאפס, והן מביישות אותך עם השטויות שלהן… את רואה למה אנשים מתרחקים ממך?!"

דיליג'נדה שתקה לכמה רגעים.
"אבל גם אני כזאת."

פואנה ורו חייכה: "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה…"
דיליג'נדה סטרה לפואנה ורו כה חזק עד שהכוס תה נפלה ורסיסיה היו כה קטנים ורבים מעוצמת המכה בקרקע.
"איך את מעזה?!" פואנה ורו ניגשה לדיליג'נדה ולחשה באוזנה:
"אני לא ארד לרמה שלך… אין לך מילים אז את משתמשת באלימות… לא מפתיע אותי כלל וכלל"
דיליג'נדה הוזילה דמעה "בבקשה ממך… אל תעשי זאת עכשיו. אני מתחננת."
פואנה ורו התיישבה:"את כל הזמן מתחננת. כל הזמן ולכל דבר. לא עצרת שנייה לחשוב שאולי.. הדברים שאת מתחננת אליהם… לא יכולים להגיע לך? כי…. לא מגיע לך?…"
"די" דיליג'נדה אמרה בלסת קפוצה.
"עצרי שנייה את החיים. תעצרי הכל. תסתכלי על עצמך… אנשים מתרחקים ממך כי את מוזרה, המראה שלך לא אנושי ו…אף פעם לא התנשקת. פחח מי בכלל ירצה לגעת בך? את אפילו מפחדת ללכת ברחוב כדי לא להגעיל אנשים. אז…למה את ממשיכה להתחנן? למה את פשוט לא משלימה עם גורלך?"

דיליג'נדה יצאה מהחדר עם דמעות.
היא הלכה לחדר המקביל, ושם נתקלה בדיטריקשו.

"בואי! תשחקי איתי בפינג פונג." הוא הגיש לה מחבט.
"אין לי מצב רוח" דיליג'נדה התיישבה על הספה.
"מה קרה?" דיטריקשו נעמד על ידה. "זאת שוב פואנה ורו?… תפסיקי לגרום לה להשפיע עלייך כל כך."
הוא לקח מחבט והביא לדיליג'נדה. "את משחקת איתי פינג פונג"
היא קמה והחלה לחבוט בכדור, ובהתחלה היא נהנתה. היא אפילו צחקה מהבדיחות של דיטריקשו אבל אחר כך נזכרה בבת אחת בדבריה האיומים של פואנה ורו.
היא פספסה את החבטה.
"פשוט תפסיקי לחשוב על זה! למה את ככה? כל הזמן שרויה בדבריה?!" דיטריקשו אמר.
"אני מציע לך לצאת מהחדר. עכשיו." הוא לקח לה את המחבט והיא רצה לחדר הסמוך- לחדרה של קונסולמיני.

קונסולמיני ישר חיבקה אותה, ודיליג'נדה רק… התייפחה בזרועותייה. במשך עשרים דק' רק נתנה לאירועי קודם להדהד בראשה ולמלמל לעצמה בעיניים בוכות.
"תודה קונסולמיני" דיליג'נדה אמרה ויצאה מהחדר שלה.
היא חזרה לחדר של דיטריקשו ושיחקה איתו שעות רבות פינג פונג ולא חשבה על דבר.
"אני חייב שתלכי דיליג'נדה. היה כיף אבל זה הזמן להפסיק." דיטריקשו אמר וכיבה את האורות בחדר.
"אני לא רוצה ללכת! אני לא רוצה ללכת!" היא משכה בזרועותיו.
"קחי את עצמך בידיים. את חייבת ללכת. צאי מהחדר."
דיליג'נדה אספה את שאריותיה ועמדה במסדרון.
היא נכנסה לחדר של פואנה ורו.
פואנה ורו ישבה על כיסאה.
"מההיכרות שלי איתך?" פואנה ורו לגמה תה מהספל שבידה "את לא אחראית, חולמנית ומאכזבת. פשוט מאכזבת."