מה קורה איתה? מוקדש לנוני love

ישבתי שם, לבד. בחושך.
לא רוצה שאף אחד יפריע, שאף אחד לא יפריע לייסורים העצמיים שלי.
ועד שהוא בא, לנסות לבדוק מה קרה, גירשתי אותו.
"אני רק רוצה להיות לבד, אבא." אמרתי לו.

ואני כועסת עליה.
שלא דיברה איתי, שלא סיפרה.
מה עובר עליה, מה מתחולל בתוך ליבה.
מה היא חושבת לעצמה, לפני שהיא הולכת לישון כל ערב.
כל דקה, כל שנייה.
אני כועסת, אבל גם מרחמת. עצובה.

נפגשנו היום, רק דיברנו לפני שלוש שעות.
רק צחקנו לפני ארבע.
רק לחשנו אחת לשנייה בטלפון לפני חמש.
רק חשבתי עליה, על מה שהיא עברה.
ורציתי להיות שם, לצדה.
לנחם אותה, להגיד לה שהכול בסדר.
אבל שום דבר כבר לא יהיה בסדר, היא נשברה.
והשרת התפטר, הוא כבר לא בעבודה.
הוא לא ידביק את הכד.
השדים יתרוצצו, לא ירפו ממנה.
אבל למה היא עושה את זה לעצמה…?
אף אחד לא יודע, כי היא לא אומרת.
לא משתפת, לא מדברת.
אז למה שאדע? למה שאוכל לעזור?
אם אני לא יודעת מה המטרה?
איך אוכל לקחת את העניין לידיים שלי בלי לדעת.. מה?
מה קורה איתה?
מה היא מרגישה, עמו בלב שלה?
מה קורה איתה?