מימד רביעי } פרק 3 חלק א'…אני מקווה שאתם מרוצים.

"אגיד לך רק עם תגיד לי מה אתה חושב על שחר." אמיליה שאלה, זה פגע במייק כמו סטירה. הוא נעצר, בהלם מן השאלה שחברתו הקרובה הרגע זרקה לאוויר. "א-א.." מייק ניסה לחשוב על תשובה עקיפה, בעוד לחייו מסמיקות וצבע אדום עז מתחיל לטפס על פניו היפות. "אל תחפש אשליות. תענה לי." היא אמרה בתוקפנות קלה, "אני…" הוא מלמל, ואז המשיך, "אני חושב שאני מחבב אותה." הוא אמרה וניסה להסתיר את פניו הסמוקים.
"אבל גם לי יש שאלה." הוא אמר והרים את פניו, "מה את חושבת על אלכס?" הוא שאל, הפעם זה היה תורה של אמיליה להסמיק כהוגן, "לא יודעת…למה?" היא שאלה, "כי הוא דלוק עליך, כבר שנים." הוא אמר וחייך אליה את החיוך המדהים שלו, זה שמצליח להפיל את כל הבנות בעיר.
"טוב, אז תגיד ל-" אך היא לא סיימה את המשפט משום שצרחה מחרישת אוזניים נפלטה מפיה, אמיליה נפלה מהמדרון התלול, המקום בו עמדה התפרק והדבר היחידי שאותה החזיק מליפול לתוך נהר שמימיו גועשים ושוטפים את כל העומד בדרכם היה מייק, ידו שלי מייק החזיק את ידה של אמיליה המבוהלת, אך לא להרבה זמן.
לאט לאט ידיהם המזיעות השתחררו ללא רצון, "מייק!" קראה אמיליה, כף ידו של מייק הייתה מכוסה דם. "אני בדר אמיליה! באמת, רק תחזיקי מעמד." הוא צעק, אך ראו את הכאב על פניו, כל ידו היית שטופת דם שעבר אל ידי גם וגרם לידי מעט להחליק מידו.
זהו זה! אמיליה לא יכולה יותר לראות את זה, שחררה את אחיזת ידה מידו, הוא כבר לא יכלה לראות אותו סובל.
אמיליה נפלה למטה, לעבר הנהר הגועש מלא המים, "אמיליה!!" קולו של מייק פילח את הדממה של כל המקום, בטח עוד שמעו אותו למרחקים, "אמיליה!" הוא קרא שוב, שולח את ידו לעברה, כאילו מבקש להגיע אליה, היא הרימה את מבטה מסתכלת על ידו ואז היא ראתה אותו, חתך עמוק ביותר, כל כף ידו הייתה שטופה נוזל אדום.
דם.